במקרה דנן מדובר בסיפור אלגורי אשל בנוי מאירועי מס שונים. משכך, בעבודתי אתייחס לכל הנקודות אשר עולות מהסיפור ביחס לעקרונות המיסוי במדינת ישראל. כעת, שומה עלינו לבחון את שלל האירועים אשר עולים בעבודתנו.
שיטת החיוב במס בישראל מכונה שיטת המקור, על שם המקור הנדרש לכל הכנסה. נפסק בפסק דין ברזל שלא מספיק שיהיה תקבול, חובה שיהיה לו מקור סטטוטורי. כך שבהיעדר מקור מפורש אין הכנסה לצורכי מס. קרי, התעשרות שאין לה מקור אינה בבחינת הכנסה חייבת במס. הכנסה לעניין מס הכנסה מוגדרת בסעיף 1 לפקודה כי הכנסה לצורך מס הכנסה תהיה כל ההכנסות שפורטו בסעיפים 2 ו- 3 לפקודה לרבות סעיף 89, מכאן שהכנסה שאינה מפורטת בסעיפים אלו לא תיחשב כהכנסה כי אין לה מקור. כעת שומה עלינו לבחון האם בחלוקת המטבעות ישנו אירוע מס? הנישומים כמובן יטענו שכל אימת ששיטת המס מבוססת על אדני שיטת המקור, אזי ברי שאין להם מקור חיוב בגין קבלת המטבעות. הם יטענו שבהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה לזיהוי מקור החיוב של הנישום, אין הם חייבים בתשלום מס, וזאת על פי המבחנים שלהלן: 1. מבחן ההשתלבות.- האם התקבול משתלב עם הכנסתו של הנישום? לא מתקיים. 2) מבחן המחזוריות- האם התקבול חוזר ונשנה על עצמו, אף לרבות במקרה שמדובר בפוטנציאל קבלת התקבול (ראה: ברזל)- לא מתקיים. 3) מבחן ההוצאות- אלמלא היו לנישומים הכנסות האם הן היו מבקשים להכיר אף בהוצאות? -לא מתקיים (ראה פס"ד משולם) 4) מבחן הציפיות- האם הנישום ציפו לקבלת הפרס- במקרה שלנו לא מתקיים (ראה פס"ד מזל טוב).
