שנת המס 2013
על פי נתוני השאלה, הנישום הינו תושב חוץ אשר מתגורר בברזיל, משכך, בהתאם לרישא של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה[1] (להלן-" הפקודה) , על הכנסות שהופקו ונצמחו בישראל ניתן למסות תושב חוץ. סעיף 4א(א)5 קובע שהמקור שבו נצמחה או הופקה ההכנסה מריבית היא במקום מושבו של המשלם, כלומר, במקרה דנן מדובר בהכנסות מימון פירותיות, שמקורם בריבית בהתאם לסעיף 2(4) לפקודה. בפסק דין צימרמן נפסק שתקבולים בגין ריבית הם הכנסה החייבת במס הכנסה, אלא אם נקבע בדין אחרת[2]. ההלוואה לא צמודה למדד, ולכן הנישום ימוסה בשיעור מס של 15% בהתאם לסעיף 125ג(ג)1. פקודת מס הכנסה לא קובעת מה תהיה שיטת מועד החיוב במס למעט מקרים ספציפיים מלבד אשר לא חלים כאן, מועד החיוב במס נקבע על פי פסק דין קבוצת השומרים[3] שם נפסק שכללי חשבונאות מקובלים נותנים את החופש לבחור בין כל אחת מהשיטות אולם לגבי נישום שמחזיק ומוכר מלאי הרי קיימת עליו החובה לדווח על בסיס מצטבר. במקרה דנן לא מדובר בהכנסות מעסק קל וחומר שאין לנישום מלאי, לכן בסיס הדיווח שחל עליו הוא בסיס מזומן.
סעיף 2 לפקודה מונה את מקורות ההכנסה השונים במדינת ישראל. שיטת החיוב במס בישראל מכונה שיטת המקור, על שם המקור הנדרש לכל הכנסה, כלומר לא מספיק שיהיה תקבול, חובה שיהיה לו מקור סטטוטורי ראה פסק דין ברזל[4] . בהיעדר מקור מפורש אין הכנסה לצורכי מס, הווה אומר, התעשרות שאין לה מקור אינה בבחינת הכנסה חייבת במס. הכנסה מוגדרת בסעיף 1 לפקודה כי הכנסה לצורך מס הכנסה תהיה כל ההכנסות שפורטו בסעיפים 2 ו- 3 לפקודה לרבות סעיף 89, מכאן שהכנסה שאינה מפורטת בסעיפים אלו לא תיחשב כהכנסה כי אין לה מקור. לגבי החזר קרן ההלוואה אותו קיבל המלווה לא מהווה בידיו הכנסה כאשר הוא קיבל בעצם את מה ששייך לו ממילא, וזאת להבדיל מקבלת סכומים בגין ריבית והפרשי הצמדה שאותם קיבל, לכן אין מקור לחיוב המס על הנישום.
