שאלה 1
מטפורת האחווה, לדעת פורת, היא מטבע הלשון בו נעשה שימוש במקורות היהודיים ובמורשת ישראל להגדרת היחסים שבין הפרטים באומה היהודית. במקורות היהודיים, מכונה האזרח היהודי "אחי" "אחיך" וכו'. לדעתו של פורת, מטפורת האחווה איננה רק מטפורה המשמשת כמטבע לשון אקראי, כפי שנוהגים להשתמש במטבע הלשון “brother” בארה"ב, כי אם מטפורה המהווה את הבסיס ליצירתה של מערכת זכויות וחובות המעוגנות כחקיקה, הן מצוות עשה והן מצוות לא תעשה, הנובעות מעצם ההכרה ביחסים שבין האזרח היהודי לחברו, כאחים.
הגדרת האזרחים היהודים כאחים זה לזה, מחייבת להגדיר מיהם הוריהם של ה"אחים". לדעתו של פורת, התורה רואה באומה הישראלית כ"אם" ה"אחים", ובאלוהים כ"אב" ה"אחים". התורה שואפת ליצור הרמוניה שבין הפרטים בעם היהודי, המבוססת על ההכרה כי העם היהודי צמח מתוך משפחה גרעינית אחת.
שאלה 2
לדעתו של פורת, מטפורת האחווה היא הסיבה לקיומם של ניגודים בתורה ובמורשת ישראל, ביחס למערכת היחסים ולמערכת החובות והזכויות שמקורם ביחסים שבין אדם לאדם. מצינו בתורה מצוות המבוססות על ההכרה באדם כאינדיבידואל, העומד בזכות עצמו. יסודות אלו ניתן לראות, למשל, בחשיבות שמייחסת התורה לחירותו של האדם. מנגד, ניתן לראות מצוות בתורה שמבוססות על ההכרה בחובת הסיוע שאדם צריך להגיש לאדם אחר – כדוגמת חובת ההצלה החלה על אדם הרואה אדם יהודי אחר השרוי בסכנה.
שאלה 3
יתרונות – היתרונות ביישום מטפורת האחווה במשפט הישראלי המודרני הינם רבים. במערכת המשפט הישראלי לא קיימות הרבה חובות שמקורם במערכת היחסים "שבין אדם לחברו". המשפט המודרני דוגל באינדיבידואליזם, ובהגנה על זכויות של הפרט וחירותו. כך למשל, ניתן לראות בחשיבות העצומה שהעניק המשפט הישראלי לזכויות היסוד בדבר כבוד האדם וחירותו, זכויות המבוססות על ההכרה בחירותו של האדם אף מהגשת סיוע לזולתו. הכרה מסוימת במטפורת האחווה, אשר תטיל חובות מסוימות של הגשת סיוע בין איש לאחיו, איננה צריכה בהכרח לפגוע בהכרה בזכויות היסוד של חירות האדם וזכויותיו הקנייניות. כל עוד יישום מטפורת האחווה ייעשה במשורה, תוכל המטפורה באמצעות מערכת המשפט המודרנית, ליישם את הכלים שנועדו לקרב בין איש לאחיו, ולא רק במובן המילולי של העניין.
