שאלה מס' 1
אפשר לדעתי להסביר את זה לפי גישת הפוזיטיביזם ולפי גישת הפורמליזם.
לפי גישת הפורמליזם: יש לפרש את הכללים בצורה דווקנית ומילולית. אין להתחשב בנסיבות מיוחדות. לכך אפילו אם במקרה זה יש נסיבות מיוחדות שלפיהן צריך להתחשב ולדון בעתירות למרות שהן עוסקות בעניינים שונים, למשל מאחר וכולן עוסקות בהיבטים שונים של ההגבלות בקורונה, שיש לקבוע לגביה קביעות עקרוניות המעידות על יחסו של בית המשפט למשבר הקורונה ולהתמודדות הממשלה, בית המשפט לא יפעיל שיקול דעת ולא יחרוג מהכללים הפורמאליים. אם הכלל הוא שאין לאחד בעתירה אחת כמה עניינים, אז בית המשפט לא יידון בעתירה.
שאלה מס' 2
גישתו הפרשנית של הארט נותנת יותר כלים לבית המשפט מגישתו של דבורקין. לפי גישתו של דבורקין, בית המשפט לא יכול לפעול בצורה של חקיקה שיפוטית, ומלאכת חקיקה נותרת רק ידי המחוקק ולא בידי בית המשפט. לגישת הארט, שתומך בגישה הפוזיטיביסטית, מאחר והמשפט ממילא לא קשור לערכים, אלא רק לכללים שיוצרים בני אדם, ולא חייבים להיות מוסריים, אז הוא נכון יותר להכיר בסמכות של בית המשפט לקבוע נורמות בדרך של חקיקה שיפוטית. ברור שבית המשפט לא יכול לחרוג מהחוק, והיקף שיקול הדעת והיקף הפרשנות של בית המשפט מוגבל כאשר יש חוק ברור, אבל כאשר החוק הוא עמום ומשאיר מקום לפרשנות, יכול בית המשפט להתערב ולהביע את דעתו בקשר לפרשנות החוק הנכונה לדעתו.
שאלה מס' 3
הגישה שהכי מסבירה את האירוע ואת התוצאה היא גישת הפמיניזם הליברלי. תיאוריית הפמיניזם הליברלי יוצאת מנקודת הנחה שיש לחתור לשוויון מלא בין נשים לגברים, שוויון פורמאלי. השוויון הפורמאלי בא לידי ביטוי גם בהנחה לפיה אין לחוקק חוקים המיטיבים יותר עם נשים ביחס לגברים, כי חוקים שכאלה פוגעים בשוויון, למרות שהפגיעה היא לטובת הנשים. המטרה היחידה לפי הפמיניזם הליברלי היא השוויון הפורמאלי. באירוע המתואר יש שוויון פורמאלי, כי לא כותבים שמות פרטיים לא של גברים ולא של נשים. גישה נוספת שיכולה להסביר את האירוע היא גישת הפמיניזם התרבותי, למרות שהפמיניזם התרבותי פחות רלוונטי פה.
