המערכת הרפואית והמערכת המשפטית חולקות נקודות ממשק רבות. כך, שתי המערכות הן מערכות העוסקות בבני אדם, הפועלות על בסיס עקרונות חברתיים ושתיהן מערכות ציבוריות. אחת מנקודות המפגש של שתי המערכות היא עם התרחשות של אירוע חריג, הנבחן בעיניים של בית המשפט.
בעולם המשפט נהוגה חלוקה בין משפט ציבורי למשפט פרטי. המשפט הציבורי, עוסק ביחסים בין המדינה לאזרחיה וכולל, בין היתר, תחומים חוקתיים, מנהליים ופליליים. המשפט הפרטי עוסק ביחסים שבין פרטים. בתוך עולם זה, נמצאים דיני הנזיקין, הקובעים באילו מצבים אדם שגרם נזק לאחר - יידרש לפצות אותו על כך ובאיזה היקף יהיה הפיצוי.
אחת מהעוולות הנזיקיות המוכרות בפקודת הנזיקין (להלן: "הפקנ"ז"),[1] היא עוולת הרשלנות. עוולה זו נקבעה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין הקובע כי:
"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות, חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות. והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".
תפקידו של בית המשפט, בהקשר זה, הוא לקבוע האם, בסיטואציה מסוימת, הוכחה התרשלות, שגרמה לנזק המדובר. תפקיד זה אינו ייחודי רק לקשר בין רופא או מטפל לבין מטופל, אלא הוא רלוונטי לכל קשר בין שני פרטים וכמובן לקשר בין נותני שירותים שונים.
1. מבוא
2. לידה - המסגרת הרפואית
2.1 סיכונים במהלך היריון ולידה
2.2 סכנות במהלך הלידה (האם יש סטטיסטיקה לסיבוכים להלן ? )
2.3 סיבוכים בלידה או לאחריה עקב התנהלות הצוות הרפואי
3. רפואה ולידה – המסגרת הנורמטיבית המשפטית
3.1 אימתי ייחשב טיפול רפואי לכזה העולה לכדי עוולה בנזיקין
3.2 הזכות לאוטונומיה
3.3 חוק זכויות החולה
3.4 כיצד ניתן להוכיח בין התרשלות הצוות הרפואי ובין הנזק שנגרם למטופל
3.5 כיצד מטפל משרד הבריאות בבעיית הרשלנות הרפואית בישראל
4. מדוע דווקא תחום הגניקולוגיה בולט לשלילה בכל הנוגע להיבטי רשלנות רפואית?
5. סיכום ומסקנות
5. ביבליוגרפיה
