תביעת עינת: 1) לפי ס' 1 לחוק הפלת"ד פ"ד עוזר האם נגרם לה נזק גוף מת"ד? שלב א' (הגדרה בסיסית), 6 יסודות מצטברים 1. מאורע: התרחשות פתאומית (יחידה בפני עצמה) של התנגשות רכב באופנוע שנהדף על חלון שנשבר (שם). 2. נזק גוף: זכוכית לפנים. 3. רכב מנועי: הרכב והאופנוע הם רכב מנועי (לפי פק' ביטוח רכב מנועי) שנע על הקרקע ועיקר ייעודם תחבורה יבשתית. 4. שימוש: הרכב נסע, האופנוע חנה כדין (לא שימוש). עינת תטען שהוא נהדף = נדחף/ הדרדר. 5. למטרות תחבורה: הרכב נסע לביה"ח. הדיפת האופנוע הינה בגדר סיכון תעבורתי (עוזר). 6. קש"ס: בין השימוש לנזק גוף - א. קש"ס עובדתי: מבחן האלמלא – אלמלא השימוש/נסיעה, האופנוע לא היה נהדף על החלון שהתנפץ על עינת. ב. קש"ס משפטי: מבחן הצפיות, הסיכון והשכל הישיר (פ"ד בן שמעון). מבחן הסיכון – נזקי עינת הם בתחום הסיכון שהתנגשות רכב יכולה לגרום. ברל'ה יטען שיש התערבות גורם זר (נוכחות אופנוע חונה בדרך הרכב וחלון בדרך של האופנוע אך אין זה אירוע מחוץ לציפיות הסבירה – פ"ד יונאן) שכן חלונות ראווה ברחוב הם חלק מתוואי הדרך כך שגם מבחן השכל הישר מתקיים. האירוע הוא ת"ד מעורבת לפי ס'3 ג' לחוק הפלת"ד: "פרס" תשלם 75% מהנזק ומבטחת האופנוע 25%. אם לאופנוע אין ביטוח פרס תטען ש"קרנית" צריכה לשלם את ה-25% מכוח ס' 12 (א) (2) לחוק הפלת"ד. אם ייקבע שהאופנוע לא מעורב ולא נעשה בו שימוש תשלם "פרס" כל הנזק לפי ס' 3(א)(1) לפק'. אם ייקבע שלא ת"ד, החזקה המרבה לא רלבנטית. האירוע גם לא נכנס לחזקה ממעטת: מעשיו של ברל'ה שנהג עם כוויות בידיים אינם מעשה מכוון ובכל מקרה לא כוונו לגרום נזק לעינת.
