בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש בהליכי צדק מאחה. השימוש המתגבר בגישת הצדק המאחה מחלחל גם לפסיקות בתי המשפט, ובפסיקות רבות ניכר כי בית המשפט מעניק משקל לפרקטיקות מקובלות של צדק מאחה ולפעולות מסוימות של צדק מאחה שביצע הנאשם על מנת להקל בעונשו של הנאשם.
במסגרת העבודה אבקש לבחון מהו מעמדו ותפקידו של הצדק המאחה במסגרת ההליך הפלילי. האם הצדק המאחה משמש כתחליף לענישה הפלילית, או רק כנסיבה מקלה בגזירת העונש. במסגרת כך אבקש גם לבחון האם ישנו שוני בהקשר זה בין סוגים שונים של פרקטיקות של צדק מאחה. על שאלות אלה אנסה להשיב באמצעות סקירת הפסיקה שבה יישם בית המשפט שלושה סוגים של פרקטיקות מקובלות של צדק מאחה: א. תשלום פיצויים לנפגע העבירה. ב. התנצלות שמעניק הנאשם או סולחה בין הנאשם לנפגע העבירה. ג. הליך גישור בין הנאשם לבין נפגע העבירה. אבחן פסיקות שונות בהן נדונה כל אחת מהפרקטיקות הללו, ואראה כיצד הדבר בא לידי ביטוי בהליך הפלילי.
מסקנתי לאחר הסקירה האמורה היא, כי לטעמי בתי המשפט מפספסים את המטרה העיקרית העומדת בבסיס גישת הצדק המאחה. גישת הצדק המאחה התפתחה על רקע תפיסה המהווה תחליף לתפיסה העונשית. ותומכי גישת הצדק המאחה שואפים ליצור תחליף לענישה במקרים המתאימים. תחת זאת, בתי המשפט מתאמצים לזהות את הפרקטיקות של הצדק המאחה עם פרדיגמות מוכרות וידועות מהמשפט הפלילי, ובפסיקות בהן בית המשפט מעניק משקל לפרקטיקות של צדק מאחה הדבר נעשה לאחר שבית המשפט מנסה ליישם את הצדק המאחה בתוך תבנית מוכרת של עילה או נסיבה המנויה בחוק העונשין.
מבוא
צדק מאחה
ההצדקות לתפיסת הצדק המאחה
הביקורת כנגד הגישה העונשית
ההצדקות לגישת הצדק המאחה
יישום תפיסה של צדק מאחה
פיצויים
התנצלות
הליכי גישור בין הפוגע לנפגע
דיון ומסקנות
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
