בקשה למעצר עד תום ההליכים
בית המשפט הנכבד מתבקש לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים"), ולהורות על מעצרה של המשיבה עד לתום ההליכים המשפטיים.
רקע עובדתי:
ביום 3.3.2021 הוגש כנגד הנאשמת כתב אישום בעבירות איומים בגין איומיה על פקח עיריית חיפה, מר _____, אשר העניק דוח חניה לאחותה של הנאשמת, גב' דינה כהן (להלן: "דינה"). במסגרת החקירה הפלילית סיכמה התביעה עם דינה כי היא תעיד כנגד הנאשמת בתמורה לחסינות מפני העמדה לדין.
לאחר הגשת כתב האישום הגיעה למשטרה הקלטה, ובה נשמעה המשיבה מאיימת על דינה, שאם היא תעיד נגדה, היא תפגע בה.
המסגרת הנורמטיבית:
לפי סעיף 21(א)(1)(א) לחוק המעצרים, בית המשפט שבפניו הוגש כתב האישום רשאי להורות על מעצרו של הנאשם אם הוא סבור כי "קיים יסוד סביר לחשש ששחרור הנאשם או אי מעצרו יביא לשיבוש הליכי משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת".
לפי סעיף 21(ב) לחוק המעצרים, בית המשפט לא ייתן צו מעצר עד תום ההליכים אלא אם נוכח שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה.
לפי סעיף 10י לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971 (להלן: "חוק הנוער"), סעיף 21 לחוק המעצרים יחול על קטין, ולפי סעיף 10ו לחוק הנוער: "הוגשה לבית משפט בקשה למעצרו של קטין שאין לו סניגור, ימנה לו בית המשפט סניגור ויחולו לעניין זה הוראות חוק הסניגוריה הציבורית".
