שאלה מס' 1
התביעה לפינוי צריכה הייתה להיות מוגשת בבית משפט השלום. לפי סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט, תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין יוגשו בשלום. אולם כאשר ראובן רוצה לדון בבעלות במקרקעין, על הטענה להיות נדונה בבית המשפט המחוזי. למעט תביעות בנושא חזקה שימוש וחלוקה של המקרקעין, יתר התביעות במקרקעין, לרבות בעלות, נדונות במחוזי. לפי סעיף 40(1) לחוק בתי המשפט, לבית המשפט המחוזי יש סמכות שיורית, וכל מה שלא נדון בשלום נדון במחוזי.
שאלה מס' 2
כאשר בעל דין שחתום על הסכם בוררות מבקש לאכוף את הסכם הבוררות בתביעה שהוגשה לבית המשפט, עליו להגיש בקשה לעיכוב ההליכים לבית המשפט שבו הוגשה התביעה, ובמסגרת הבקשה לעיכוב הליכים להודיע לבית המשפט על קיומו של הסכם הבוררות. בסעיף 5 לחוק הבוררות נקבע כי בקשה לעיכוב הליכים צריכה לעלות לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של עניין, והיא יכולה לעלות בכתב ההגנה או בדרך אחרת. לפי תקנה 49(א) לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, לא יוגשו בקשות כלשהן במועד שלאחר הגשת כתב ההגנה עד מועד ישיבת קדם המשפט הראשונה, למעט, בין היתר, בקשות לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות.
