שאלה 1
בעקבות המהפכה החוקתית, ופס"ד בנק המזרחי[1], אין פוגעים בחוקי היסוד או בזכויות הנובעות מהן אלא באמצעות חוק יסוד אחר, או מכוחו של חוק היסוד. הביקורת החוקתית נעשית בשלושה שלבים: א. שלב זיהוי הפגיעה. ב. שלב בחינת חוקתיות הפגיעה. ג. שלב קביעת הסעד.
השלב הראשון: בעניינינו אפשר לדון בכמה פגיעות חוקתיות שיוצר התיקון הנדון: התיקון לחוק הנדון הוא פוגע בעיקרון השוויון, משום שהוא מבחין בין אדם הקורא לחרם או משתתף בו לבין אחרים בכל הנוגע לזכאות לקבלת אשרה ורישיון ישיבה. עיקרון השוויון נפגע גם מהוראת ס"ק (ח), המאפשר לשר להחריג מקרים מסוימים. עיקרון השוויון לא נקבע במפורש בחוק: יסוד כבוד האדם וחירותו, אולם הגישה הרווחת היא כי היבטים מסוימים של השוויון, אלו שבליבת כבוד האדם, נכללים בזכות היסוד לכבוד האדם.
שאלה 2
אפשר לטעון כנגד התיקון כי הוא מהווה שימוש לרעה בסמכות המכוננת. דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת נדונה בפס"ד שפיר[1], ועניינה הוא לבחון האם נורמה מסוימת מקומה להיקבע במסגרת חקיקת יסוד או לא. בפסק הדין נקבע לשם כך מבחן דו-שלבי. השלב הראשון הוא שלב הזיהוי, ובמסגרתו בית המשפט בוחן האם הנורמה הנדונה נושאת מאפיינים של נורמה חוקתית, שסימני ההיכר המרכזיים שלה הם: יציבות, כלליות והתאמה למארג החוקתי הכולל. ככל שלא מתקיימים כל המאפיינים בשלב הראשון, עובר בית המשפט לשלב השני, שלב הצידוק, שבו הוא בוחן האם למרות היעדר חלק מהמאפיינים יש הצדקה להכליל את הנורמה במארג החוקתי.
