מדברי ההסבר שנלוו לקודקס האזרחי ניתן ללמוד על שלוש תכליות העומדות בבסיסו, לכל הפחות ברמה ההצהרתית: האחת, לפשט את המשפט האזרחי בכך שהוא יאוגד כולו בדבר חקיקה אחד מרכזי ומקיף. במקום שהחקיקה האזרחית תהיה מפוזרת בדברי חקיקה רבים, הם יאוגדו כולם בקודיפיקציה אחת מקיפה שתהא מחולקת ומאורגנת לפי תחומים שונים. תכלית זאת נובעת גם מהמשמעות הלטינית של המונח "קודקס", שהיא "אוסף". התכלית השנייה היא ליצור קוהרנטיות במשפט האזרחי. כיום המשפט האזרחי מפוזר בדברי חקיקה רבים, שנחקקו בשלבים שונים ואין ביניהם בהכרח אחידות וקוהרנטיות. הקודקס האזרחי נועד ליצור קוהרנטיות בתחומי משפט קרובים שבהם יש צורך ליצור אחידות. לדוגמה, על פי הדין כיום דיני החוזים מכירים בתרופת האכיפה כתרופה הראשונה במעלה בעת אכיפת חוזה, הקודמת לתרופות האחרות שחוק החוזים (תרופות) מכיר בהן), ולעומת זאת בדיני הנזיקין תרופת האכיפה, ומתן צו בעין, איננה מוכרת כתרופה העיקרית, אלא כתרופה משנית, כאשר התרופה העיקרית בדיני הנזיקין היא פיצויים. במצב כיום דיני החוזים ודיני הנזיקין מוסדרים בדברי חקיקה שונים, והוסדרו בתקופות שונות, ואין ביניהם בהכרח אחידות. הקודקס האזרחי מבקש לתקן כשלים מעין אלה, וליצור אחידות וקוהרנטיות במקומות בהם הדבר מתבקש לאור ההשקה והקרבה בין תחומים שונים, ובקודקס האזרחי מוצע לקבוע את תרופת האכיפה כתרופה המרכזית והראשונה במעלה גם בדיני הנזיקין. הקוהרנטיות באה לידי ביטוי בין היתר בכך שהקודקס האזרחי מאורגן לפי חטיבות, שכוללות בתוכן כמה ענפי משפט שכיום מוסדרים בחוקים שונים, ומאוגדים בקודקס האזרחי כחטיבה אחת, ודבר זה מאפשר לקבוע הוראות כלליות שרלוונטיות לכל התחומים באותה חטיבה.
