מבוא
הוראות חוק המתנות או מגבילות את זכות השתתפותן של רשימות ומפלגות בחיים הפוליטיים בשם עקרון "הדמוקרטיה המתגוננת" נמצאות במשך שנים רבות בלב הדיון הציבורי במדינות דמוקרטיות. ככלל, אפשרות פסילתן של רשימות מעוררת אתגר חוקתי ראשון במעלה, שעיקרו איזון בין עקרונות דמוקרטיים ובין זכותה של החברה להגן על ערכיה ועל עצם קיומה. אולם, נראה כי איזון זה מורכב במיוחד בישראל.
בישראל מנגנון הפסילה מעוגן בסעיף 7א לחוק יסוד הכנסת, המונה שלוש עילות לפסילת רשימה או מועמד מהתמודדות בבחירות לכנסת: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות; תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל. במידה ומתקיימת אחת מן העילות הללו הדבר יביא לפסילה מהשתתפות באחד המרכיבים החשובים ביותר של "המשחק הדמוקרטי"- הזכות להיבחר[1]. כאמור במדינת ישראל, על מאפיינה הייחודים, המתח בין חופש הביטוי והזכות לבחור ולהיבחר לבין עקרונות היסוד של המדינה, מעמיד את המערכת הפוליטית ואת המערכת המשפטית במבחן אין סופי. הרגישות המיוחדת של מדינת ישראל לגזענות, לדת, ולעצם קיומה של המדינה כמדינה יהודית, הובילה לחקיקה נרחבת המגבילה סוגים שונים של ביטוי.
בנייר זה פרק (א) מבוא פרק (ב) יסקור את המצב החוקתי והמשפטי בישראל בעניין פסילת רשימות ומועמדים, אתייחס לבעייתיות שבפסילת רשימות או מפלגות ולהצדקות העקרוניות לפסילת רשימות או מפלגות.
א. מבוא
ב. פסילת רשימות ומפלגות בישראל
1. פסילת רשימות במדינת ישראל טרם נחקק סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת.
2. פסילת רשימות במדינת ישראל לאחר חקיקתו של סעיף 7א לחוק- יסוד: הכנסת
3. ההצדקות לפסילת רשימות ומפלגות, והסכנות הטמונות בה
3(א) הסכנות הטמונות בפסילת מפלגות.
3(ב) הצדקות עקרוניות לפסילת רשימות או מפלגות.
3(ג) סעיף 7א: תמורות וביטויים ברטוריקה השיפוטית ובחקיקה
3(ג)(1) תמורות ברטוריקה השיפוטית
3 (ג)(2) תמורות בחקיקה
ד. משפט משווה
ד(1) כללי
ד(2) גרמניה
ה. מסקנות וסיכום- הצעות בעניין הדין המצוי וסיכום.
