1. ועדת אתיקה על פי חוק היא ועדת אתיקה שהוקמה מכוח סעיף 24 לחוק זכויות החולה. הסעיף קובע כי המנהל הכללי במשרד הבריאות ימנה ועדות אתיקה. כל ועדה תהיה בת שישה חברים, וביניהם: אדם הכשיר להתמנות כשופט בבית המשפט המחוזי והוא יהיה היו"ר, שני רופאים מומחים כל אחד מתחום אחר, פסיכולוג או עובד סוציאלי, נציג ציבור או איש דת, אחות מוסמכת. סדרי פעילותה של ועדת האתיקה על פי חוק הם קשיחים: לא ניתן לקיים דיון בהרכב חסר; דיוני וועדה חסויים; החלטות וועדה תינתנה בכתב לידיו של הפונה אליה ותהיינה מנומקות.
2. יש כמה שאלות עובדתיות שצריך לברר. ראשית צריך לברר האם היא הוכרזה כבלתי כשירה משפטית, על פי צו בית משפט. יש לברר האם מצבה הקוגנטיבי של המטופלת – שעל פי חוות הדעת הפסיכיאטרית איננה מתמצאת בזמן ובמקום – נחשב למצב גופני או נפשי שאיננו מאפשר קבלת הסכמתה מדעת לטיפולים רפואיים. יש לבחון האם באשפוז הקודם, שבו הביעה המטופלת את סירובה לניתוח, נמסר לה כל המידע הרפואי הסביר, לרבות הסיכונים העתידיים אם לא יבוצע הניתוח, על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה (להלן).
3. הכלל המשפטי שיש להתחשב בו הוא זה הקבוע בסעיף 13(א) לחוק זכויות החולה, הקובע "לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם נתן לכך המטופל הסכמה מדעת". במסגרת כלל זה יש לבחון כשרות משפטית, מידע וולונטריות. מבחינת הכשרות המשפטית, סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית קובע כי כל אדם כשר לפעולות משפטיות זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט. "פעולה משפטית" בהקשר זה כוללת גם הסכמה או סירוב לטיפול רפואי.
