מהו מקומה של ההתנצלות במשפט הישראלי ואיזה משקל יש לתת לה? שאלות אלו הובאו לפתחו של בית המשפט בכמה הזדמנויות, הן בפסיקות במשפט האזרחי והן בפסיקות במשפט הפלילי. במשפט האזרחי התעוררו שאלות אלה בעיקר בקשר לתביעות לשון הרע, ובהן נדרש בית המשפט להכריע בשאלה האם בסמכותו של בית המשפט לתת צו עשה כנגד הנתבע המחייב אותו לפרסם הודעת התנצלות בגין הפרסום הפוגעני. במשפט הפלילי התעוררה שאלה זו בקשר לשאלה האם התנצלות של הנאשם כלפי נפגע העבירה יכולה לשמש כשיקול על מנת שלא להרשיע את הנאשם בהליך הפלילי.
במסגרת העבודה אעמוד על שאלות אלו תוך סקירת הפסיקה הרלבנטית, הן במשפט האזרחי והן המשפט הפלילי, תוך התמקדות בעמדת המשפט העברי. כבר כעת יובהר, כי המשפט העברי מכיר בהתנצלות ואף מחייב אותה, ובפסיקות בתי המשפט התומכות בהכרה בהתנצלות נעשה שימוש רב במשפט העברי, אולם הדבר מעורר ספק הן לגבי תפקידו של המשפט העברי במשפט הישראלי ואף לגבי מעמדה של ההתנצלות במשפט העברי עצמו – האם המשפט העברי מכיר בהתנצלות כפעולה שיש לנקוט בה "כלפי שמיא" או כסעד אופרטיבי שבית הדין העברי יכול לפסוק כנגד הנתבע.
בראשית העבודה אסקור את הפסיקה שדנה בסמכותו של בית המשפט להעניק סעד של התנצלות לטובת התובע בתביעת לשון הרע. אציג שתי גישות מנוגדות בפסיקה הישראלית, וגישת ביניים שאומצה באחת הפסיקות מהשנים האחרונות. בהמשך לכך, אציג את גישת המשפט העברי, המכירה כאמור בהתנצלות במסגר תביעות אזרחיות ואף מחייבת אותה.
מבוא
התנצלות במשפט הישראלי
התנצלות במשפט העברי
"תורת יישוב סכסוכים"
תוצאות ההתנצלות
ההתייחסות להתנצלות בפסיקה בישראל
מקרה בוחן – התנצלות ברשלנות רפואית
רשימה ביבליוגרפית
