במסגרת עבודת מחקר זו אבחן את מעמדם של העובדים הזרים במדינת ישראל אשר שוהים בה כדין לעומתם מעמדם של המסתננים הרבים שהגיעו ממדינות אפריקה בעשור החולף, שוהים בה בניגוד לדין ומועסקים במקומות עבודה רבים ובתחומים שונים ומגוונים.
בפרק הראשון במסגרת עבודת המחקר אבחן ואנתח את הרקע ההיסטורי אשר הוביל לתנועת ההסתננות ממדינות אפריקה השונות, בראשן אריתריאה וסודאן. בנוסף, אנתח באופן כמותי את מספרם של המסתננים בתחילת שנות האלפיים ועד לסיומה של בניית החומה בגבול ישראל-מצרים, פעולה אשר הוכיחה את ייעולתה בכך שהביאה להפסקת כניסתם של מסתננים ארצה, אולם לא פתרה כאמור את בעייתם של המסתננים השוהים בישראל. כמו כן, במסגרת פרק זה אדון בהבדלים בין ההגדרות של עובד זר, מסתנן ופליט. הגדרות אלה קרדינליות לשם הבנת מעמדם של אלו במדינת ישראל בהיבטי הזכויות והחובות העומדים להם.
במסגרת הפרק השני בעבודת המחקר אבחן האם ניתן למצוא במערך החקיקה הישראלית דיני הגירה. לשם כך אבחן את המצב החוקי בישראל כיום, לרבות החלטות ממשלה, הטיפול בבקשות מקלט, כליאת המסתננים במתקנים והגבלת תנועתם, ארגונים סיוע ותמיכה במסתננים ופסיקת בית משפט העליון בכל הקשור להחלטות הממשלה בטיפול במסתננים, ובייחוד בכל הנוגע להיקף הזכויות הסוציאליות המוקנות להם במדינת ישראל לנוכח מעמדם, החוקי ואלה שבניגוד לדין. כמו כן, במסגרת פרק זה אבחן את האיסור החל על העסקת המסתננים בעבר והאכיפה החלה על המעסיקים, בחלוקה לענפי העבודה השונים.
מבוא
1. הסתננות מאפריקה לישראל – רקע היסטורי וניתוח כמותי
1.1 הגדרות
1.2 רקע כללי
1.3 מסלול ההגעה
1.4 מסתננים בישראל – מספרים
1.5 מהו פליט?
2. דיני הגירה במשפט הישראלי – האמנם?
2.1 חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952
2.2 חוק עובדים זרים
2.3 בג"ץ הכבילה
2.4 בג"ץ קו לעובד
2.5 בג"ץ מהגרת העובדת ההרה
2.6 דרכי אסדרה בענייני העסקת זרים שלא באמצעות חקיקה
2.6.1 קביעת מכסות
2.6.2 הסכמים בילטראליים לגיוס עובדים זרים
3. מדוע מעסיקים ישראלים מעדיפים להעסיק מסתננים על פני עובדים זרים השוהים במדינת ישראל כחוק?
3.1 החובה להפקיד פיקדון עבור עובדים זרים
3.2 חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)
3.2.1 תיקון מס' 3 לחוק והוראת השעה שנחקקה בשנת 2012
3.2.2 תיקון מס' 4 לחוק והוראת השעה שנחקקה בשנת 2013
3.2.3 הוראת שעה שנחקקה בשנת 2014
3.2.4 סגירת מתקן חולות
4. סיכום ומסקנות
5. ביבליוגרפיה
