מן האמור לעיל עולה שמדינת ישראל הוקמה כמדינת רווחה המבקשת להגן על זכויות חברתיות בסיסיות של אזרחיה ואולם החברה במדינת ישראל (ובעולם כולו) מתמודדת עם השאלה איזו הגנה חוקית וחוקתית יש ליתן לזכויות אדם (ברקוביץ, 2008: 76-88). בנוסף, מדינת ישראל נאלצת להתמודד גם עם שאלת מעמדן של זכויות חברתיות. כאן המקום לציין שהמונח "מדינת רווחה" נשמע בשיח הפוליטי והחברתי ובספרות המקצועית חדשות לבקרים ונדמה שמדובר במושג ברור ומובן. ואולם, בחינה מעמיקה מעלה שאין הסכמה לגבי משמעותו המדויקת של מונח זה. ניתן למצוא בספרות המקצועית הגדרות רבות, כאשר כל הגדרה משקפת את ההטיות התיאורטיות או הערכיות של החוקרים או המאפיינים הספציפיים של המקרים הנחקרים (ג'וני, 2006:228). בניגוד להגדרה מינימליסטית זו, חוקרים אחרים מדגישים דווקא את השוני בין אותן מדינות במערב אירופה ובצפון אמריקה המכונות מדינות רווחה וטוענים שחוסר הבהירות בהגדרת מדינת הרווחה נובע מכך שאין דגם אוניברסאלי אלא קיימים דגמים שונים בתכלית של "מדינות רווחה" במדינות שונות.
