חנינה מוגדרת כמחילה לנידון, המתקת עונש או ויתור על עונש. במישור הפוליטי, החנינה היא צעד שבו הגוף המוסמך (על פי רוב ראש מדינה) מוחל לאדם שנאשם או הורשע בפלילים ומבטל בכך כל הליך משפטי רלוונטי, בין של חקירה, משפט או מאסר, וכן את הרישום פלילי. עוד מימי קדם היה מושג החנינה, מלשון "חסד" או "רחמים", מצוי במשפט העמים. החנינה נתפסה ככלי למניעת שחיתות, עיוות דין, והייתה משותפת לכל המשטרים, מהמונרכיות בימי הביניים ובעת החדשה ועד למשטרים הדמוקרטיים שקיימים בימינו. כיום, מוסד החנינה מצוי בסמכות שונה ממדינה למדינה.
בעבודה זו אסקור את מוסד החנינה בישראל ובעולם. בפרק הראשון לעבודה אדון במושג "טענה מקדמית" ובו אסביר את המושג עצמו ואת סוגי הטענות המקדמיות, ובכלל זאת טענה לקבלת חנינה, אפרט מהי התוצאה של קבלתה או דחייתה של הטענה המקדמית, ועל מי מוטל הנטל לטעון ולהשיב לטענה המקדמית, כולל טענה לחנינה. הפרק השני לעבודה יהיה פרק הליבה של העבודה, ובו אדון במוסד החנינה בישראל המודרנית. אתחיל בפירוט ההיסטורי של מוסד החנינה החל מראשית התנועה הציונית ועד ימינו, ולאחר מכן אדון במושגי החנינה השונים הקיימים בישראל. ראשית, אדון במושג חנינה כללית (Amnesty), ולאחר מכן אדון בחנינה האישית (Pardon) ואפרט את סוגיה השונים, הכוללים חנינה כללית, קצבת עונש מאסר עולם, התיישנות ומחיקה של הרישום הפלילי, הקלה והמרה של עונשי מאסר, הקלה בעונשי קנסות שניתנו על ידי בית המשפט והקלה בעונשי קנסות תעבורה. בסוף הפרק אדון בקצרה בהליך הפרוצדורלי של בקשת החנינה.
מבוא לעבודה
הטענה המקדמית
מהי טענה מקדמית?
טענה שהתקבלה
נטל הטענה
מוסד החנינה בישראל המודרנית
היסטוריה של החנינה
חנינה כללית
חנינה אישית
הקלה בחודשי מאסר
קצבת מאסרי עולם
הקלה בפסילת רישיון נהיגה
קיצור בתקופה של התיישנות או מחיקה של רישום פלילי
הקלה בעונשי קנסות תעבורה
הקלה בעונשים שניתנו על ידי בית המשפט
הליך פרוצדורלי לבקשת חנינה
סוגי חנינות
חנינה במשפט העברי
החנינה במשפט הקונטיננטאלית – המקרה הגרמני
המשפט המקובל – חנינה בארה"ב
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה
