עסקת טיעון היא הסכם בתיק פלילי בין התובע והנתבע על פיה הנאשם מסכים להודות באשמה בעבירה מסוימת בתמורה להפחתה באישומים והמלצה לעונש מופחת מהתובע. משמעות הדבר הוא שהנאשם מודה באשמה בעבירה חמורה פחות מזו שביצע לכאורה, או לאישום אחד מתוך כמה אישומים, בתמורה להשמטה של אישומים אחרים ועונש קל יותר.
הסדר הטיעון מאפשר לשני הצדדים להימנע מהעמדה לדין פלילית ארוכה ומאפשר לנאשם הימנעות מהסיכון שבהרשעה על עבירה או עבירות חמורות יותר.
הסדר טיעון מהווה דילמה לנאשם משום שהוא צריך להחליט על הסיכונים והסיכויים שיש בהסדר טיעון.
הסדר הטיעון הוא הסדר שמתקיים בין התובע לבין הנתבע. בית המשפט לא מחויב לקבל את ההסדר אך במרבית המקרים, בית המשפט מקבל את ההסדר. במקרים נדירים במיוחד שיובאו בעבודה זו, דחה בית המשפט את הסדר הטיעון.
שיטת הסדרי הטיעון היא השיטה הנפוצה ביותר בעולם והמספרים מדברים על כ-95 אחוז מההרשעות הושגו בעקבות הסדרי טיעון.
בפרק הראשון בעבודה תובא הגדרה של הסדר הטיעון כמו גם מקרים שבהם הוא הופרך על ידי מערכת המשפט. כמו כן תתבצע סקירה היסטורית הנוגע להסדרי הטיעון בעולם והנחיות פרקליט המדינה בישראל בנושא הסדרי טיעון. ב-2010 הוגשה הצעת חוק חדשה בעניין הסדרי טיעון ועיקרי ההצעה יובאו להלן.
הפרק השני בעבודה עוסק בבעד ונגד הסדרי טיעון המדגיש את היתרונות והחסרונות המהותיים של הסדרי הטיעון.
מבוא
פרק 1: מהו הסדר טיעון
1.1. הפרכה של הסדר טיעון על ידי בית המשפט
1.2. סקירה היסטורית
1.3. הנחיות פרקליט המדינה בישראל
1.4. הצעת החוק לעתיד
פרק 2: בעד ונגד הסדרי טיעון
2.1. בעד הסדרי טיעון
2.2. נגד הסדרי טיעון
פרק 3: משפט משווה – ארה"ב מול יפן
סיכום
