מהי נחיצותה של עבירת אי מניעת פשע בספר החוקים הישראלי בכלל ולאור אי מניעת רציחתו של יצחק רבין בפרט?

מבוא

סעיף החוק אשר יוצר את העברה וקובע את יסודותיה הוא סעיף 262 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977[1]:

"262. מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו, דינו - מאסר שנתיים".

שאלת המחקר

מהי נחיצותה של עבירת אי מניעת פשע בספר החוקים הישראלי בכלל ולאור אי מניעת רציחתו של יצחק רבין בפרט?

אי מניעת פשע רציחתו של יצחק רבין

פסק הדין בעניינה של מרגלית הר-שפי[2] חדשני לענין עבירת אי מניעת פשע.

הר-שפי הורשעה בעברה של אי-מניעת פשע: אי-מניעת רצח ראש הממשלה.

מעניין המיוחד הטיפול השיפוטי בעברה של אי־מניעת פשע על רקע פסק דינו של השופט חשין בע״פ 3417/99 הר־שפי נ׳ מ״י. העברה של אי־מניעת פשע נחשבת לעברה הנושאת עמה מטען של בעיות, והיא אף זכתה וזוכה לקיתונות של ביקורת. השופט חשין היה שותף לביקורת זו במסגרת פסק דינו האמור. מטרה אחת של רשימה זו היא לטעון כי יש מקום לעברה של אי־מניעת פשע, בתנאי שהיא מנוסחת כראוי.[3]

שאלה אחרת שהתעוררה בקשר לעברה זו היא אם נכון וראוי להחיל עליה את הכלל של עצימת עיניים, כך שיהא די בחשד כי עומד להתבצע פשע כדי לכונן חובת פעולה לפי עברה זו. בעניין הר־שפי דן השופט חשין כשאלה האמורה, וקבע כי ההלכה של עצימת עיניים אינה חלה על עברה זו, מטרה שנייה של רשימה זו הנה לטעון כי הבסיס לקביעה זו מעורער.

מבוא

שאלת המחקר

אי מניעת פשע רציחתו של יצחק רבין

נדירות העמדה לדין על אי מניעת פשע

הפסיקה

יסודות סעיף 262 לחוק העונשין על רקע ההלכה הפסוקה

היסוד הראשון: "מי שידע" (דרישת הידיעה) 

היסוד השני: צד שלישי זומם לבצע פשע

היסוד השלישי: מעשה פשע

היסוד הרביעי: לנקוט בכל האמצעים הסבירים למנוע את עשיית המעשה או השלמתו

פסק הדין בעניינה של מרגלית הר-שפי

יסוד הידיעה כמקים חובת עשה

סיווגו של יסוד הידיעה

מי שלא מנע פשע - האם צד לעברה?

המלחמה בעבירות הכלכליות ואי מניעת פשע

משפט משווה

מבט לעתיד ודין רצוי

סיכום

דיעה אישית

ביבליוגרפיה