מהי ההשפעה על רמת ואופי התעסוקה של בעלי המוגבלויות מאז חקיקת חוק לרון?

במשך שנים רבות אוכלוסיית בעלי המוגבלויות בחברה מוקמה בשוליים והסיוע עבור חבריה כלל בעיקר עזרה פרטנית לצורך סעד בלבד. החל משנות השבעים של המאה הקודמת החלה לעלות המודעות לגבי הצורך בשוויון זכויות לבעלי המוגבלויות והצורך כמו גם החובה החברתית להפוך את המרחב הציבורי לנגיש עבורם בכדי לאפשר להם לממש את זכותם לשוויון. בהיסטורית החקיקה בישראל ניתן לראות שינויים במהות של החקיקה לצורך מימוש זכות בעלי המוגבלויות לשוויון. אך כפי שזה עדיין נראה, תקופת ההדרה הארוכה מהמרחב הציבורי והחברתי, וסדר העדיפות הממשלתי מערימים עדיין קשיים מרובים בדרך ליישום מלא של החוקים והתקנות ולמיצוי רחב יותר של הפוטנציאל החברתי והכלכלי הגלום בהעסקתם של עובדים בעלי מוגבלויות.

בחלקה הראשון סוקרת העבודה בקצרה את יחס המדינה לבעלי המוגבלויות דרך המודלים השונים עד למודל החברתי החדש ביותר. חלקה השני של העבודה מציג סקירה של המצב החוק בישראל בארבע תקופות מרכזיות: החקיקה הדיפרנציאלית, שלב הנורמליזציה, שלב השוויון והתקופה שהחלה לאחר חקיקת חוק לרון. בחלקה השלישי של העבודה מובאת סקירה על החסמים בפני העסקת בעלי מוגבלויות ויישום בפועל של החקיקה בנושא.  בחלקה הבא של העבודה מבוצע דיון על מצב התעסוקה של בעלי המוגבלויות לאורך השנים תוך בחינת ופילוח מאפייני האוכלוסייה והתעסוקה והשוואה למצב במדינות ה OECD. ובחינה האם חל שיפור כתוצאה מחוק לרון. בחלקה האחרון של העבודה מובא סיכום.

מבוא

תפיסות תרבותיות וחברתיות ביחס לאנשים מוגבלים

מדיניות וחקיקה בישראל לאורך השנים

תקופה ראשונה – חקיקה דיפרנציאלית

תקופה שנייה – נורמליזציה ושילוב

תקופה שלישית – שוויון. מחקיקה סוציאלית לחקיקת זכויות

סיבות לשילוב נמוך של מועסקים בעלי מוגבלות

השינויים במצב תעסוקת בעלי מוגבלויות לאור החקיקה

דיון ומסקנות

סיכום

ביבליוגרפיה