"ואם תאמר כי העדפה מתקנת הפליה היא, הרי שהפליה ראויה היא".[1]
ההגדרה הלשונית של המושג "העדפה מתקנת" פירושה, "מדיניות של מתן יחס מיוחד לקבוצת אוכלוסייה מסוימת, כדי לקדם אותה ולצמצם את הפער בינה לבין קבוצות אחרות בחברה". הצורך בהעדפה מתקנת נולד כתוצאה מכשלון של השוויון הפורמלי בהשגת השוויון הלכה למעשה.
בעבודת מחקר זו נעסוק במדיניות של העדפה מתקנת כלפי בני מיעוטים בחברה הישראלית, ובפרט כלפי בני המגזר הערבי. שאלת המחקר הניצבת במרכזה של עבודה זו היא, "באילו נסיבות בית המשפט יכול או צריך להיות אקטיביסט ולנקוט בהעדפה מתקנת כלפי המגזר הערבי בישראל". שאלה זו מתעוררת לנוכח פעילותה האנמית של ממשלות ישראל לדורותיהם בתחום ובמיגור הפער החברתי בין בני המגזר הערבי ובין שאר קבוצות החברה בישראל.
במסגרת הפרק הראשון לעבודת מחקר זו אבחן מהי שיטת "העדפה מתקנת", אילו מטרות היא נועדה להגשים ומהן ההצדקות הנורמטיביות לשימוש בהעדפה מתקנת ככלי ליצירת שיוויון חברתי בין אוכלוסיות שונות ובין מגזרים שונים.
במסגרת הפרק השני לעבודת מחקר זו אבחן כיצד "העדפה מתקנת" באה לידי ביטוי במדינת ישראל, מי הוא הגוף האחראי ליצירת שוויון באמצעות העדפה מתקנת, אילו דברי חקיקה והנחיות שונות נחקקו בתחום והאם פעולות שלטוניות כגון דא הספיקו בכדי ליצור שוויון אמיתי בין המגזרים השונים.
[1] בג"ץ 10026/01 עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי נ' ראש ממשלת ישראל, פ"ד נז (3) 31
מבוא
1. העדפה מתקנת - Affirmative action
1.1. הזכות לשוויון
1.2 העדפה מתקנת - הצדקות נורמטיביות
2. משוויון פורמלי לשיוויון מהותי – בית המשפט בישראל נוקט עמדה
2.1 תחילת המעבר – עבודה חקיקתית לצד נקיטת עמדה שיפוטית
2.1.1 בג"ץ שדולת הנשים הראשון
2.1.2. בג"ץ שדולת הנשים השני
3. המיעוט הערבי בישראל, עקרון השוויון, העדפה מתקנת ומה שביניהם
3.1 חסמים בהשגת שוויון עבור המיעוט הערבי
3.2 המיעוט הערבי בישראל – אחריותה של הרשות השופטת
4. העדפה מתקנת בארצות הברית כמוביל שינוי תפיסתי בקנה מידתי עולמי
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה