"ההליך הפלילי מהווה מערכת מתואמת ומאוזנת של נורמות הבאה להגשים את המשפט הפלילי הסובסטנטיבי. מטרתו של ההליך הפלילי היא להביא לזיכויו של החף מפשע ולהרשעתו של האשם."[1]המודל של ההליך הפלילי הקלאסי דומה לכללי משחק שנקבעו מראש, כללים שלצדדים להליך: התביעה וההגנה, אין אפשרות להשפיע עליהם.[2] "כללי המשחק" הנ"ל כוללים כללים מהותיים, ראיתים ופרוצדורליים, כשהמטרה המשותפת של מכלול הכללים הנ"ל, היא להבטיח "הליך הוגן" לנאשם. הכללים המרכזים הבאים להבטיח "הליך הוגן" לנאשם, הם "חזקת החפות", והחובה הנגזרת ממנה, המטילה על התביעה את הנטל, להוכיח את אשמת הנאשם מעבר לכל "ספק סביר".[3]
תשומת לב רבה הושקעה במשך דורות, בפיתוח כללי משפט ראויים, אשר יבטיחו את קיום התכלית המרכזית הנ"ל של המשפט הפלילי, קרי, האבחנה בין האשמים לבין החפים מפשע. [4]היתרון הגדול בניהול הוכחות במשפט הפלילי, נעוץ בכך, שסדרי הדין ודיני הראיות, מציבים לפני התביעה מכשולים ראייתיים להרשעות שווא: כללי קבילות, כללי רלוונטיות ומהימנות ורף הוכחה גבוה. בנוסף, המשפט בישראל מורה לשופטים, כי בפסק הדין, עליהם לנמק את החלטותיהם בהסבר אנליטי, והכרעותיהם נתונות לביקורת של ערכאות ערעור. ואולם תמונה זו של המשפט הפלילי היא תיאורטית ואידיאלית. [5] בפועל, בעשורים האחרונים, רוב ההרשעות במערכת המשפט הפלילי הן בארץ והן בארה"ב אינן מתקבלות, לאחר עריכת משפט, אלא על פי הודאה של נאשם , הניתנת על ידו במסגרת הסכם טיעון.[6]
מבוא
חלק ראשון: הסדר טיעון – כללי
מהו הסדר טיעון
הסוגים השונים של "הסדר הטיעון"
התפתחות הסדר הטיעון במשפט הישראלי
היקף התופעה
סיווג הסדר הטיעון
חלק שני: חזרת התביעה מהסדר טיעון
המניעים של התביעה לחתום על הסדר טיעון
באילו נסיבות רשאית התביעה לחזור בה מהסדר טיעון שעשתה עם נאשם
חובת התביעה להגן בפני בימ"ש של ערעור על הסדר הטיעון
דיבור של התביעה "בשני קולות"
יישום ההלכה
משפט משווה – ארה"ב
חלק שלישי : חזרת הנאשם מהסדר טיעון
ההודאה במשפט הפלילי
התנאים בהם יתיר בימ"ש לנאשם לחזור בו מהסדר טיעון
חזרת הנאשם מהסדר הטיעון לעניין העונש בלבד
משפט משווה ארה"ב
חזרה מהסדר טיעון עקב תכסיסנות של נאשם
חלק רביעי: חזרה מהסדר טיעון עפ"י דרישת צד ג'
נפגע עבירה
ההלכה בעניין עתירות נפגעי עבירה עותרים ציבוריים ומתלוננים
משפט משווה
מעוניין אחר
סיכום
ביבלוגרפיה
