בעבודה אבקש לדון בשאלה האם לפי המשפט העברי יש חובה לבעל ואישה נשואים לסייע זה לזה בהבאת ילדים לעולם. אדון בשאלה זו כשאלה כללית, ולאחר מכן אדון בשאלה זו באופן קונקרטי לגבי טכנולוגיות ההפריה החדשניות, כלומר האם בני הזוג מחויבים להשתתף בתהליכי הפריה חדשניים. אתמקד בשלוש טכנולוגיות הפריה שכיחות: א. הפריה מלאכותית שבה זרע של הגבר מוחדר לתוך האישה וההיריון מתפתח בגופה כרגיל. ב. הזרעה מלאכותית שבה תרומת זרע של תורם אנונימי מוחדרת לגופה של האישה וההיריון מתפתח בגופה עם הזרע של התורם האנונימי. ג. הפריה חוץ-גופית (IVF) שבה מוצא זרע מהבעל ומוצאת ביצית מהאישה וההפריה נעשית במבחנה ומחוץ לגוף, ולאחר ההפריה מוחדרת הביצית המופרית לתוך רחמה של האישה.
אציין כבר כעת כי הדיון בעבודה מעלה שעמדת פוסקי ההלכה כיום מסתייגת מאוד מטכנולוגיות ההפריה המודרניות, למרות שעבור זוגות רבים מדובר בבשורה של ממש שיכולה לממש את שאיפתם להבאת ילדים לעולם, ושאילולא השימוש בטכנולוגיות ההפריה השונות הם לא יזכו להיות הורים. למרות זאת, ולמרות שההלכה מכירה בערך של הבאת ילדים לעולם ושל פריה ורביה, עמדת מרבית פוסקי ההלכה מסתייגת מאוד מטכנולוגיות ההפריה החדשניות. פוסקים רבים סבורים כי אין להתיר את השימוש בטכנולוגיות ההפריה השונות, כולן או חלקן, משום שהן כרוכות באיסורים ובבעיות הלכתיות רבות.
מבוא
החובה להביא ילדים במשפט העברי
סירוב להביא ילדים במשפט העברי כעילת גירושין
טכנולוגיות הפריה מודרניות
הפריה מלאכותית
הזרעה מלאכותית של תרומת תורם אנונימי
הפריה חוץ-גופית
סיכום
