הקיזוז הוא סעד מוכר במשפט , ומטרתו למנוע מצב בו קיימים לצדדים חובות הדדיים, כאשר צד אחד מקיים את חיובו, ואילו הצד האחר נמנע מכך. סעד הקיזוז מקבל משמעות מיוחדת כאשר אחד הצדדים נמצא בהליכי חדלות פירעון. במקרה כזה הקיזוז אינו משפיע רק על מישור היחסים בין החייב לנושה, אלא, במסגרת זו הקיזוז משפיע גם על מערכת היחסים בין הנושה בעל זכות הקיזוז ליתר נושי החייב. דיני הקיזוז נשלטו על ידי הוראות סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל.[1] ביום 15.9.19 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי [2] ואת סע' 74 לפקודה החליף סע' 255 בחוק חדלות פירעון.
עבודה זו תבחן את הוראות סע' 74 לפקודה, תעמוד על הכשלים שהציבה הוראה זו, ותנסה לבחון האם קשיים אלה באו לידי פתרון בהוראת החוק המחליפה, סע' 255 לחוק חדלות פירעון.
העבודה תפתח במתן רקע כללי על זכות הקיזוז, ותעמוד על ההבדלים בין זכות הקיזוז עפ"י החוקים האזרחים לבין זכות הקיזוז בהליך של פשיטת רגל.
לאחר מכן יובא רקע כללי של עקרונות היסוד בהליכי פשיטת רגל (או חדלות פירעון) על מנת שעקרונות אלה ישמשו לצורך בחינת הליך הקיזוז במסגרת חדלות פירעון.
מבוא
חלק ראשון: זכות הקיזוז בדין האזרחי
זכות הקיזוז - כללי
זכות הקיזוז עפ"י דיני החוזים
זכות הקיזוז בהליכי חדלות פרעון
התנאים שנדרשו להפעלת הסדר הקיזוז לפי סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל הם אלו
חלק שני: עקרונות בדיני חדלות פרעון הרלבנטיים לדיון
צו הכינוס ומשמעותו האופרטיבית
עקרון השוויון
סדרי הנשייה בחדלות פרעון
חלק שלישי: ההצדקות לקיזוז במסגרת הליך של חדלות פירעון
גורם הצדק
הצגה נכונה של החוב בין הצדדים
גישת חוק חדלות פירעון להצדקת הקיזוז
המשך ההצדקות לזכות הקיזוז - ייעול ההליכים לגביית החובות, פישוטם וקיצורם
.קיזוז כתחליף לשעבוד
חלק רביעי : הקיזוז על פי חוק חדלות פירעון
חלק חמישי – המצב הנורמטיבי
המועד הקובע לקיזוז
זהות הצדדים לעסקת הקיזוז
זכות קיזוז של כספי פנסיה ע"י מוסדות פיננסיים
קיזוז כספים שהתקבלו מהביטוח הלאומי
קיזוז עפ"י סע' המטיל סנקציה כספית על פושט הרגל
חלק ששי: המשפט האמריקאי
סיכום
מקורות