בהליכי חדלות פירעון מוכרת זכות הקיזוז. משמעותה של זכות זאת היא, כי נושה של החייב או של החברה חדלת הפירעון רשאי לקזז סכומים שהוא חייב לחייב או לחברה חדלת הפירעון אל מול סכומים שהוא נושה בחייב או בחברה חדלת הפירעון. את הקיזוז רשאי הנושה לעשות על דעת עצמו ובמנותק מההליך הקולקטיבי.
בשונה מזכות הקיזוז על פי דיני החוזים ה"רגילים", כאשר מדובר בקיזוז בהליכי חדלות פירעון ישנה חוסר נוחות מסוימת. עניין זה נובע מההבנה כי זכות הקיזוז העומדת לנושה פוגעת בעיקרון השוויון בין הנושים, המשמש כעיקרון המלווה את כל דיני חדלות הפירעון. הליך חדלות פירעון מטבעו הוא הליך קולקטיבי, שבו לא יכול אף אחד מהנושים לפעול באופן פרטני, ובהקשר זה משמשת זכות הקיזוז כחריג להליך הקולקטיבי. משכך, נקבעה בפסיקה רשימה של תנאים מצטברים אשר רק בהתקיימם ניתן יהיה לבצע את זכות הקיזוז: א. כאשר מתקיים יסוד ה"הדדיות" בין החובות. ב. כאשר מדובר בחוב שהוא בר תביעה בהליך חדלות פירעון. ג. כאשר מדובר בעסקים היוצרים חיובים כספיים או שעתידים ליצור חיובים שכאלה. ד. המועד הקובע הוא מועד מתן צו הכינוס. ה. החוב נוצר בטרם ידע הנושה על מעשה פשיטת הרגל.
תוקפם של תנאים אלה עומד בספק לאחר חקיקתו של חוק חדלות פירעון אשר נכנס לתוקף לאחרונה. בשל היעדר פסיקה העוסקת בזכות הקיזוז מכוח החוק החדש, טרם ניתן לדעת בוודאות כיצד יגדירו בתי המשפט את זכות הקיזוז לאחר כניסתו לתוקף של החוק החדש, אולם מאמרת-אגב שנאמרה לאחרונה על ידי בית המשפט העליון, ניתן להבין כי ייתכן ולאחר כניסתו לתוקף של החוק החדש יורחב עד למאוד היקפה של זכות הקיזוז, ובאופן רחב בהרבה מכפי שהיא מוכרת במדינות אחרות.
מבוא
זכות הקיזוז בפקודת פשיטת הרגל
זכות הקיזוז בחוק חדלות פירעון
ההבדל בין החוקים השונים לעניין ה"מועד הקובע"
הסכמיISDA וחוק הסכמים בנכסים פיננסיים
משפט משווה
מקומו של עיקרון תום הלב בזכות הקיזוז
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
