1.מבוא – מדינת רווחה – הגדרה ותכלית
הביטוי "מדינת רווחה" נפוץ בשיח הפוליטי והחברתי בהקשרים שונים אך אם נבדוק נגלה לביטוי זה הגדרות רבות תוצאה של השקפות פוליטיות וערכים של המגדיר: יש גורסים שדי בקיום מערכת רווחה כדי להגדיר מדינה כ"מדינת רווחה" ויש שחוקרים ומשווים דגמים שונים של "מדינות רווחה" (הדגם הליברלי בארה"ב וקנדה לעומת הדגם השמרני דוגמת גרמניה שכן אין דגם אוניברסאלי של "מדינת רווחה".
המטרה לדאוג לכל אדם ואזרח לזכויות חברתיות בסיסיות שמבטיחות קיום בכבוד ואפשרות לקבלת שירותים בסיסים כמו חינוך, בריאות, תעסוקה ועוד. על מערכת בתי המשפט ומערכת החקיקה לדאוג לקבלת זכויות אלה, תוך שת"פ. ניסו לעגן זכויות חברתיות במסגרת חקיקת חוקי היסוד.
על רקע זה נשאלת השאלה איזה הגנה חוקית וחוקתית יש ליתן לזכויות אדם וזכויות אזרח ומהו מעמדן של זכויות חברתיות שאינן מעוגות על הנייר שחור על גבי לבן.
חקיקת חוקי יסוד העלתה את המודעות לזכויות אדם (זכויות עובדים, הזכות לשוויון ומניעת אפליה בעבודה) ויצקה תוכן לזכויות ליברליות המשתמעות מתוך חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אם כי זכויות אלה לא עוגנו בצורה מפורשת במסגרת חוק יסוד ו/או בחקיקה מפורשת, מה שמקשה מאוד על אכיפתן.
דו"ח ועדת טרכטנברג קבע כי על מדינת רווחה להציב יעדים חברתיים (הגדלת התעסוקה, שילוב אנשים עם מוגבלויות בעבודה, הקטנת העוני ואי השוויון ולפעול לשילוב הקבוצות המופלות, במסגרות העבודה מאחר ותחושת אי שיוויון גורמת לתחושה של אי צדק, או במילים אחרות אי צדק חברתי, על בסיסו התנהלה המחאה בקיץ של שנת 2011, בעקבותיה נכתב הדוח. בנוסף, על המדינה ליצור מערכת אכיפה של חוקי העבודה, שעות עבודה ושכר מינימום (בין היתר באמצעות משרד התמ"ת, בין היתר על ידי הטלת קנסות מעסיקים המפרים חוקי מגן של משפט העבודה. יתרה מכך, יש צורך בחקיקה שתגביר את האכיפה שכן עובדים רבים אינם מודעים לתנאי עבודתם הירודים.
האם מדינת ישראל, כמדינת רווחה, עיגנה את הזכויות החברתיות, והאם קיים מענה חלופי שאינו במסגרת חקיקה ומהן הסיבות לקיום / אי קיום של עיגון זכויות חברתיות .
מבוא – מדינת רווחה – הגדרה ותכלית
2. זכויות חברתיות במשפט הישראלי
3. פסיקת בתי המשפט וזכויות חברתיות
4. עיגון זכויות חברתיות בחוקה
5. משפט משווה
6. סיכום
