בעבודה אבחן האם הליך הגישור מתאים לסכסוכים בתיאטרון. "סכסוכים בתיאטרון" הם של כולל למגוון רחב של סכסוכים שיכולים להיות בין צדדים שונים, בתחומי משפט שונים ובעילות שונות, אולם בעבודה אתמקד בעיקר בסכסוכים "פנימיים" וסכסוכי עבודה, כמו סכסוכים בין הנהלת התיאטרון לבין השחקנים ועובדי התיאטרון, או סכסוכים בין עובדים בתיאטרון לבין מפיקים של הצגות. כפי הנראה, סכסוכים מסוג זה הם המורכבים ביותר, המתוקשרים ביותר והבעייתיים ביותר מבחינת הצדדים, ויוכיחו זאת המשבר המתוקשר שאירע לאחרונה בתיאטרון הלאומי "הבימה", ומשבר מסוג דומה שפרץ בעבר בתיאטרונים בברודווי בארה"ב, אשר השבית באופן זמני את הפעילות של חלק מהתיאטרונים שם.
הליך הגישור הוא אחד מההליכים המוכרים כאלטרנטיבה שיפוטית לפתרון סכסוכים. ההליכים האלטרנטיביים המוכרים ביותר הם: הליך הבוררות, הליך הפשרה והליך הגישור. לכל אחד משלושת ההליכים האלטרנטיביים הללו יש מאפיינים ייחודיים, והם שונים מהותית זה מזה. הליך הגישור שונה מהליך הבוררות ומהליך הפשרה, בכך שמדובר בהליך שבו הצדדים הם אלו שמגבשים ביניהם את הפתרון, בהכוונתו של צד שלישי שהוא המגשר שאין לו כוח וסמכות לקבל החלטה מחייבת, והליך הגישור מתמקד לא רק בפתרון של השאלה המשפטית הטכנית העומדת לדיון, אלא ברגשותיהם ותחושותיהם האישיות של הצדדים.
בשל המאפיינים הייחודיים של הליך הגישור, ביחס להליך שיפוטי וביחס להליכים אלטרנטיביים אחרים, יש סוגי סכסוכים שבהם הוא מתאים במיוחד, ומנגד יש גם סוגי סכסוכים שבהם הוא פחות מתאים.
מבוא
הליכים אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים
המאפיינים, היתרונות והחסרונות של הליך הגישור
המקרים בהם הליך הגישור מתאים במיוחד
המקרים בהם הליך הגישור איננו מתאים
המאפיינים הייחודיים של סכסוכים בתיאטרון
האם נכון לקבוע הליך גישור חובה לסכסוכים בתיאטרון
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
