בינה מלאכותית היא שם כולל ליכולת של תוכנת מחשב לבצע פעולות הנחשבות לפעולות "אנושיות". תוכנות של בינה מלאכותית הן תוכנות שיודעות "לחשוב" בדומה בני אדם, להסיק מסקנות בדומה לבני האדם, ולבצע פעולות הנחשבות לפעולות הדורשות הפעלת מחשבה ושיקול דעת, ושנחשבו בעבר לפעולות אנושיות בלבד.
אחד הביטויים של בינה מלאכותית, הוא תוכנות לזיהוי פנים. יש בעולם מגוון רחב של תוכנות לזיהוי פנים, המשמשות לתפקידים שונים, כמו בתחום הביטחוני, בתחום הרפואי, בתחום העסקי, ועוד. תוכנות לזיהוי פנים יכולות להיות בשימוש של המדינה, של חברות מסחריות ענקיות, של בתי עסק קטנים, וגם בשימוש פרטי. אופן הפעילות של התוכנות הללו אף הוא מגוון, כאשר לרוב התוכנות הללו מבוססות על מאגרי מידע ועל נתונים המוכנסים למערכת של התוכנה מראש, אשר לפיהן "לומדת" התוכנה לזהות למשל סימפטומים של מחלה, או למשל תנועות המעידות על ביצוע גניבה של סחורה מתוך חנות.
להתפתחות של תוכנות בינה מלאכותית יש השפעה רבה על המשפט, ובהיבטים רבים שחלקם נדונו בספרות, כמו למשל זכויות יוצרים בתוצרים של בינה מלאכותית, ומשטר האחריות הנזיקית בגין עוולות שבוצעו על ידי בינה מלאכותית. ברור כי ככל שתוכנות אלו יתפתחו יותר, וייעשה בהם שימוש רב יותר ומגוון יותר, יעלו גם סוגיות משפטיות חדשות, וייתכן שעם התגברות השימוש בתוכנות אלה יידרש המחוקק להתייחס לתוכנות הללו בהיבטים מסוימים.
מבוא
תוכנות זיהוי פנים – רקע עובדתי
ההשפעה של בינה מלאכותית על המשפט
זכות יוצרים
הגנת הפטנט
אחריות בנזיקין
השיקולים בעד ונגד תוכנות זיהוי פנים
הביטחון הציבורי
זכות הקניין
הזכות לפרטיות
הפגיעה בעיקרון השוויון
הצורך באיזון – דעה אישית
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
