תשובה 1:
תכלית הצעת חוק דיני ממונות, התשע"א - 2011 מנויה למעשה בסעיף הראשון לחוק זה: הבטחת צדק, הגינות וסבירות; קידום ביטחון, ודאות ויעילות במשפט; התאמה בין הסדרי המשפט האזרחי; שמירה על זכויות מוקנות; הגנה על ציפיות והסתמכות ראויות של הצדדים.
התכלית מאחורי הדברים היא סדר ויעילות מאחורי משפט שברובו בישראל מבוסס על פסיקה מטריאליסטית ובלתי רציפה, ומתוך הצורך לגבש מסמכים פשוטים ונגישים לציבור הרחב. כל אלה יתרמו לביטחון, ליציבות ולוודאות המשפטיים, כחלק ממערכת נורמטיבית אשר עליה להיות ברורה ומשמעית.
תשובה 2:
הביקורת שהובאה לא אחת היא כי הצעת החוק לא מסלקת את חוסר הוודאות הטבוע במשפט ובחיים החברתיים וכי גם כאשר תתקבל הצעת החוק, עדיין יהיו קיימים פערים וסתירות בפרשנויות השונות ולכן הצעת החוק לא מגשימה את מטרות החוק.
אין צורך להרחיב בהרבה מילים כדי להוכיח ששום חוק אינו יכול להכיל הֶסדרים המשיבים ברמת פרטנות גבוהה על כל השאלות המתעוררות. גם חברי הוועדה שהכינה את החוק מודים בפה מלא כי זה אחד הניסים שאינו יכול להתרחש.
שאלה 3:
אין ספק כי מטרתו הסמויה של הקודקס היא להביא לתפיסה מודרנית בתחום המשפט ולעצמאות משפטית. תומכי ה"חקיקה החדשה" הדגישו כי היא תורמת לעצמאות המשפט לא רק בכך שהיא מייתרת במקרים רבים את הפניה למשפט הבריטי או לדברי חקיקה שמקורם במשפט העותמאני, אלא גם בכך שהיא מסייעת בפיתוחה של תורת משפט ישראלית מקורית המתאימה לתרבות ולמציאות הישראלית, ואינה מחייבת את הישראלים לחיות לפי משפט שנוצר במקומות זרים ולשם תכליות זרות.
שאלה 4:
הקודיפיקציה איננה יצירה חדשה המנותקת לחלוטין מהדין החל. היא מבקשת ליצור שינוי בדין על מנת ליצור וודאות משפטית אך תוך כדי שמירה על רצף הדין. הרצון לשמור על הרצף גורם למעשה שהגישה העיקרית והבעייתית של נטיית יתר לדחוק את הכללים הספציפיים בהסתמך על עקרונות על כדי להגיע לתוצאות שצדקתן מעוררת ספק.
