המשק במדינת ישראל מתברך בדירוג אשראי גבוה לצד סקטורים פורחים דוגמת ההיי – טק המוכר בכל רחבי העולם [1].
בד בבד, לצד סקטורים משגשגים אלה, חלק נרחב של האוכלוסיה בארץ חי בעוני, בהעדר ביטחון תעסוקתי. כך בשנת 2013 שיעור המשפחות החיות בעוני עמד על 18.6%, שיעור תחולת העוני של נפשות עלה לכדי 21.8% ושיעור הילדים החיים במשפחות עניות הסתכם בסך 30.8% [2].
למעשה בעשור האחרון אנו עדים לתופעה של משק "פורח" לצד גידול השכבה החברתית החלשה ולהתפתחות שוק עבודה דואלי [3].
מערכת יחסי העבודה במדינת ישראל מוסדרת בחקיקה ענפה ורחבת היקף הכוללת בחובה חוקי מגן, הסכמים קיבוציים למיניהם, צווי הרחבה ענפיים וכלליים, חוזי עבודה אישיים, נוהג ופסיקת בתי הדין לעבודה. עם זאת, בעוד השכבה העליונה של שוק עבודה דואלי זה נהנית מזכויות ותנאים סוציאליים המעוגנים בחוקי המגן הנ"ל, השכבה התחתונה אינה זוכה אלא לחלק קטן של הטבות אלה – אם בכלל - ואף שכרם של הפועלים המשתייכים לשכבה זו נמוך באופן משמעותי משכרם של שכירי השכבה "העליונה".
תהליך זה החל בשנות ה-70 בארה"ב אז נוצרו הסדרי תעסוקה לא סטנדרטיים ומודולרים לצורך החזקת כוח אדם גמיש. בשנות ה-80 פשטו צורות אלה על כל ענפי המשק והפכו נפוצות באופן מעורר דאגה בהתחשב בתנאי התעסוקה הנחותים אשר רווחות בהן [4].
1 מבוא
2 העסקת עובדים באמצעות חברות כוח אדם וקבלני שירות
2.1 היווצרות שוק עבודה דואלי במדינת ישראל
2.2 חוק העסקת עובדים על יד קבלני כוח אדם, תשנ"ו - 1996
2.2.1 כללי
2.2.2 חובת הרישוי והאבחנה בין קבלן כוח אדם לבין קבלן שירות
2.2.3 חובת דיווח
2.2.4 חובת עריכת הסכם עבודה בכתב
2.2.5 עונשין
2.2.6 הגבלת תקופת העסקת עובדי קבלן והשוואת תנאי עבודתם לעובדי המעסיק בפועל
2.2.7 מעסיק בפועל
2.2.8 החרגת עובדים בתפקידי מחשוב
2.2.9 דין המדינה
2.2.10 העסקת עובדים בשביתה
2.2.11 תקנות מכוח חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם
2.3 החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב- 2011
2.4 חוקים נוספים אשר תוקנו בהתאם לחוק העסקת עובדים על ידי קבלן כוח אדם
2.5 העסקת עובדי קבלן במגזר הציבורי
3 סיכום
