בעבודה אבחן את המדיניות הנוהגת בישראל בקשר למסתננים מסודן ומאריתריאה, ואבהיר מדוע לדעתי היא איננה מוצדקת ולא ראוי כי תימשך. המדיניות הנוהגת בישראל היא למעשה מדיניות של "אי-הכרעה", כלומר מדינת ישראל נמנעת כבר במשך שנים מלקבל הכרעה בעניינם של עשרות אלפי מסתננים ומבקשי מקלט שנכנסו לישראל מסודן ומאריתריאה. המדיניות שבה נוהגת ישראל היא מדיניות של אי הרחקה, שלא ברור לגמרי היכן היא ממוקמת על מפת החלופות המוכרות על פי המשפט הבינלאומי. מדיניות זאת גם יוצרת עמימות וחוסר וודאות בקשר לזכויותיהם של המסתננים, מה שמכביד מאוד על האפשרות שלהם לחיות במדינה. בית המשפט העליון מתח ביקורת נוקבת על התנהלותה של המדינה, וקבע כי המדיניות שבה נוקטת המדינה, שהיא מדיניות אי הרחקה, איננה עולה בקנה אחד עם הוראות המשפט הבינלאומי, איננה תואמת את המדיניות הנוהגת באירופה, ובכל מקרה מדובר במדיניות זמנית שאיננה יכולה להתקיים לאורך שנים רבות. במשך שנים חזר בית המשפט שוב ושוב על ביקורת זאת, וקרא למדינה להפשיל שרוולים ולקבל הכרעה בעניינם של המסתננים, אולם לאחרונה ממש נראה כי קצה נפשו של בית המשפט מגרירת הרגליים של המדינה, ובלית ברירה הוא החל לקבל החלטות אופרטיביות בקשר לזכויותיהם של המסתננים, במקומה של המדינה. לפני כמה חודשים קבע בית המשפט העליון כי כ-2500 מסתננים שהגיעו לישראל מחבל דרפור בסודן יהיו זכאים עד סוף השנה הנוכחית, בהיעדר הסדרה אחרת על ידי המדינה, לקבלת אשרת שהייה מסוג א/5, אשר תקנה להם זכויות רבות.
מבוא
רקע כללי
המדיניות הנוהגת בישראל
ההשלכות הנובעות מהמדיניות הנוהגת בישראל
מבט השוואתי
דיון
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
