הליך פלילי, תביעה אזרחית ותביעה אזרחית נגררת לפלילים

שאלה ראשונה

1. במקרה זה, ניתן לפתוח בשלושה הליכים: הליך פלילי, תביעה אזרחית ותביעה אזרחית נגררת לפלילים.

ההבדלים הם:

זהות התובע - בהליך פלילי לעומת שני ההליכים האחרים (שהם הליכים אזרחיים), התובעת היא מדינת ישראל ולא אדם פרטי. כלומר, לאחר חקירת המקרה, במידה והתגבש כתב אישום, מי תגיש את התביעה ותנהל את ההליך כולו כנגד הנאשם, היא המדינה ולא הנפגע. בשני ההליכים האזרחיים האחרים, מי שיתבע את הפוגע בתביעה אזרחית, הוא הנפגע עצמו.

לפיכך, כל ניהול ההליך הפלילי מוטל על המדינה ולא על הנפגע. מבחינת שיקול דעת באופן ניהול ההליך לרבות הגשת בקשות והתנהלות בדיונים, לנפגע אין כל שיקול דעת או יכולת להתערב למדינה בניהול ההליכים. למעשה, ברגע שהוגש כתב אישום ומתחילים לנהל את ההליך, לנפגע אין שום יכולת להתערב או להשפיע על אופן ניהול ההליך. לעומת זאת, בשני ההליכים האזרחיים, מי שמנהל את התיק ואת התביעה, זהו הנפגע בעצמו. ולכן, כל שיקול הדעת ובחירת אסטרטגיית ניהול התיק (לרבות הגעה לגישור או פשרה) נתונה בידיו.

שאלה שנייה

הצעת חוק פרטית

​​​​​​​​​​​​​תפקידה העיקרי של הכנסת הוא לחוקק חוקים. החקיקה היא ביוזמת הממשלה (הצעת חוק ממשלתית), חבר הכנסת או קבוצה של חברי הכנסת (הצעת חוק פרטית), או ועדות הכנסת. בהצעת חוק אפשר להציע חוק חדש, תיקון של חוק קיים או ביטול של חוק קיים.

קידום הצעות החוק במליאה נעשה בכמה שלבים, המכונים "קריאות", ובכל קריאה הצעת החוק נדחית או מתקבלת בהצבעת חברי הכנסת במליאה. בין הקריאות במליאה מתקיימים דיונים בוועדות הכנסת, והן מכינות את ההצעה לשלבי החקיקה הבאים. לאחר הקריאה השלישית הצעת החוק מתפרסמת ב"רשומות " והופכת לחוק של מדינת ישראל.