בעבודה אבחן את היחס שבין השלטון המרכזי, הכנסת והממשלה, לבין השלטון המקומי, הרשויות המקומיות. אדון בשני היבטים ביחסים אלה: הראשון, בשאלת הגדרת האוטונומיה של הרשות המקומית, ובעניינים שלגביהם היא מוסמכת להפעיל את סמכויותיה, ביחס לעניינים ולסמכויות שבידי השלטון המרכזי. השני, בשאלת היקף התערבותו של השלטון המרכזי בהליכים דמוקרטיים פנימיים שברשות המקומית, כמו למשל סמכות התערבותו של שר הפנים בחקיקת עזר מקומית או בבחירות שברשות מקומית. בעבודה אראה כי בעוד שההיבט הראשון נדון בפסיקה, ונקבעו מבחנים המבקשים להגדיר את חלוקת העבודה בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, בהיבט השני לא נקבעו מבחנים שכאלה, ולמעט הגישה הכללית של בית המשפט המבקשת לצמצם את סמכות ההתערבות של שר הפנים בהליכים דמוקרטיים פנימיים הנתונים להחלטות התושבים ברשות המקומית, אין כללים ברורים לעניין העילות והשיקולים שלפיהם מוסמך השר להתערב בהליכים הדמוקרטיים הללו. אציע כי המבחן המשמש בהיבט הראשון – המבחן המבחין בין עניינים "מקומיים" לבין עניינים "ארציים" – ישמש גם לגבי ההיבט השני, וסמכותו של השלטון המרכזי להתערב בהליכים דמוקרטיים פנימיים של השלטון המקומי תוגבל רק לעילות ולשיקולים "ארציים". בפרק הראשון אדון במעמדה הייחודי של הרשות המקומית, כרשות מנהלית בעלת אופי דמוקרטי. בפרק השני אדון בהגדרת האוטונומיה שבין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי, ובמבחנים שנקבעו בפסיקה. בפרק השלישי אציג את המקרים בהם המחוקק מסמיך את שר הפנים להתערב בהליכים דמוקרטיים בשלטון המקומי.
1. מבוא
2. מעמדה של הרשות המקומית
2.1 האופי הדמוקרטי
3. העניינים שבאוטונומיה של הרשות המקומית
3.1 הקושי ביישום ההבחנה בין "מקומי" ל"ארצי"
4. סמכות השלטון המרכזי להתערב בהליכים דמוקרטיים פנימיים
4.1 ההתערבות בחקיקת חוקי עזר
4.2 ההתערבות במועד הבחירות
4.3 ההתערבות בבחירות
5. צמצום סמכות השלטון המרכזי להתערב בעיקרון הדמוקרטי בפסיקה
5.1 היעדר מבחן ברור לצמצום הסמכות
6. הצעה – התערבות השלטון המרכזי בעיקרון הדמוקרטי רק בעניינים "ארציים"
6.1 תחולתה של ההצעה
7. סיכום
8. רשימה ביבליוגרפית
