בעבודה אבקש לבחון את שאלת שיעור הפיצויים שלהם יהיה זכאי בעל מקרקעין שהופקעו כאשר תוך כדי "חיי ההפקעה" שונתה המטרה הציבורית שעמדה בבסיס ההפקעה מלכתחילה. הדילמה במקרה זה היא בין האפשרות כי הוא יהיה זכאי לפיצויים בהתאם לשווי הקרקע במועד ביצוע ההפקעה בתחילה, על פי המטרה המקורית, לבין האפשרות כי הוא יהיה זכאי לפיצויים בהתאם לשווי הקרקע במועד שבו נעשה שינוי המטרה הציבורית. לבחירה באחת מבין שתי האפשרויות הללו יכולה להיות משמעות רבה, הן מבחינת בעל המקרקעין והן מבחינת הרשות המפקיעה, משום שייתכן ושינוי המטרה הציבורית נעשה לאחר שנים רבות ממועד ביצוע ההפקעה בתחילה, ובינתיים עלה מאוד שווים של המקרקעין.
שאלה זו נדונה בעבר בפסיקה, והיו לגביה חילוקי דעות. במהלך השנים התגבשה בפסיקה הגישה לפיה שיעור הפיצויים במקרה של שינוי מטרת ההפקעה צריך להיות בהתאם לשווי הקרקע במועד שינוי המטרה. גישה זו התבססה על מעמדה של זכות הקניין החוקתית והשפעתה על הליך ההפקעה. בשל מעמדה של זכות הקניין החוקתית נקבע כי כאשר נזנחה לחלוטין המטרה הציבורית שעמדה בבסיס ההפקעה, תבוטל ההפקעה והרשות מחויבת להחזיר את המקרקעין לבעליהם, ובשל המעמד של זכות הקניין החוקתית התפיסה הרווחת היא כי במקרה של שינוי מטרת ההפקעה יש לראות בשינוי כזניחה של המטרה המקורית המחייבת את ביטול ההפקעה והמטרה הציבורית החדשה כמוה כהפקעה חדשה, שהרשות אמנם מוסמכת לעשות, אולם תהיה חייבת בפיצויים בהתאם לשווי המקרקעין במועד ביצוע ההפקעה החדשה.
מבוא
יסודותיו של הליך ההפקעה
זניחת מטרת ההפקעה
פרשנות מצמצמת
מטרה חלופית: הפקעה אחת או שתי הפקעות
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
