הזכות למות במדינה יהודית דמוקרטית

1.מבוא:

מטרת עבודתי זו הינה למפות ולערוך סדר במצב הנורמטיבי והפסיקתי הקיים כיום בכל הנוגע לנושא: "הזכות למוות" או בשמו המוכר יותר "המתת חסד".

בעבודה אפרט מהי המתת חסד על הגדרותיה השונות. לאחר מכן אסקור את שיקולי המדיניות שהביאו לגיבוש המצב המשפטי הקיים בארץ כיום, אמנה את החוקים שנוסחו במדינת ישראל בקשר לנושא זה תוך בחינת הפסיקה ואף אנסה לבדוק כיצד התמודדו בתי המשפט הלכה למעשה עם המצב המשפטי וכיצד ניתן לקיים וליישם את המדיניות שאומצה בחוק בתקופת מגפת הקורונה המתרגשת כיום על העולם – ישראל בכלל זה, אערוך סקירה קצרה של משפט משווה במספר מדינות ולבסוף אסכם את הנושא תוך הצגת הליקויים הנוכחיים והביקורות הקיימות על המצב הקיים כמו גם הפתרונות המוצעים, תוך הצגת דעתי האישית.

אנו נדרשים כיום לנושא המתת חסד לאור העובדה שבמאה האחרונה עשה עולם הרפואה קפיצת דרך משמעותית לעבר הקדמה, באופן שמחלות אשר בישרו בעבר לאדם את מותו אינן מאיימות עוד על החיים אלא מותירות אותו לא אחת בחיים, אם כי עם פגיעה באיכות חייו.

כתוצאה ישירה מן האמור לעיל מוצאים עצמם רופאים, אחיות, קרובים ואוהבים של חולים המתמודדים עם מחלה קשה ומבקשים את נפשם למות, מתחבטים בשאלה האם עליהם להיעתר לבקשת החולה או שמא עליהם לכבד את ערך החיים מעל לכל?

1.    מבוא

2.    המתת חסד – הגדרה והתפתחות היסטורית

2.1  התפתחות "אותנזיה"

2.2  אותנזיה ושימושה במצבים השונים

3.    שיקולי מדיניות

3.1  שיקולים בעד המתת חסד וסיוע להתאבדות

3.2  שיקולים נגד

4.    החוקים שהתגבשו במדינת ישראל ויישומם הלכה למעשה בבתי המשפט

4.1  המצב בעבר

4.2  המתת חסד בהתאם לערכים של מדינה יהודית:

4.3  המתת חסד בהתאם לערכים של מדינה דמוקרטית:

4.4  חוק זכויות החולה

4.5  חוק החולה הנוטה למות

4.6  יפויי כוח מתמשך

4.7  בצל הקורונה: האם מגפת הקורונה תשפיע על חוק החולה הנוטה למות?

5.    משפט משווה

5.1  הולנד

5.2  שוויץ:

5.3  ארה"ב:

6.    דעה אישית

7.    סיכום ומסקנות

8.    ביבליוגרפיה