האסור להפלות אדם בשל נטייתו המינית כלולה במפורש בשורה של הוראות חוק, שחוקקו לאורך השנים, והמבטאים את התפתחות בהכרה לצורך בשוויון בין זוגות הטרוגניים לבין זוגות חד מיניים. כך לדוגמא בשנת 1992 תיקנה הכנסת את חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה ואסרה על הפליה על בסיס נטייה מינית. [1] בשנת 1997 תיקנה הכנסת את חוק איסור לשון הרע, באופן האוסר על השפלת אדם בגלל מינו או נטייתו המינית [2]. בשנת 1998 חוקק החוק למניעת הטרדה מינית, המגדיר "הטרדה מינית", בין היתר, כ"התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית" [3] בשנת 2000 חוקק האוסר על הפליה מחמת נטייה מינית בהספקת מוצר או שירות הציבורי, במתן כניסה למקום ציבורי או במתן שירות במקום ציבורי.[4]
גם ההכרה של הפסיקה בזכויות של בני זוג בני מאותו מין הייתה הדרגתית. בעניין דנילוביץ קבע ביהמ"ש העליון כי חלוקת כרטיסי טיסה חינם רק לבן זוג של עובד מאותו מין, ומניעת כרטיסים כאלה מבן זוג מאותו מין של העובד, הוא פסול ולא חוקי.[5] בעניין האגודה לזכויות הפרט בוטלה החלטת שר החינוך למנוע שידור תוכנית שהוקדשה לבני נוער המשתייכים לקהילה הלהט"בית. [6] בעניין ברנר קדיש קבע ביהמ"ש שעל רשם האוכלוסין לרשום אישה לסבית שאימצה בארצות הברית את בנה של שותפתה לחיים, כאמו השנייה, ולהוסיף את שמו בתעודת הזהות שלה. [7] בעניין משי זהב [8] ובעניין מרזל [9] נדחו עתירות נגד קיום מצעד הגאווה. בפרשת הבית הפתוח קבע השופט עמית כי יש להכיר בכך שחברי הקהילה הגאה מהווים קבוצה בעלת זהות מובחנת הטעונה הגנה בפני הפליה.
מבוא
חלק ראשון: המצב הנורמטיבי של בני זוג מאותו מין בעניין אימוץ
חלק שני: פונדקאות
משפט משווה
חלק שלישי: ההתנגשות בין חוק הפונדקאות, לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
פגיעה בעקרון השוויון
פגיעה בזכות לכבוד
הזכות להורות ולמשפחה
פיסקת ההגבלה
תכלית החוק
מבחן המידתיות
סיכום ומסקנות
מקורות
