בעבודה אבקש לבחון האם חוק איסור הלבנת הון[1] יכול להתמודד עם התופעה של הלבנת הון בתחום הספורט בכלל, ובענף הכדורגל בפרט.
מחקרים שנעשו בארץ ובעולם מגלים כי תחום הספורט בכלל, וענף הכדורגל בפרט, מהווים כר פורה לפעילות עבריינית ולהלבנת הון. בשני העשורים האחרונים החלו לזרום בספורט סכומי עתק, והדבר מושך פעילות עבריינית וניסיון להלבין הון. הלבנת ההון יכולה להיעשות במגוון דרכים, כמו השקעת כספים במועדון כדורגל למשל או השקעת כספים בו, רכישת שחקנים באמצעות חוזים בסכומי עתק, באמצעות הימורים והטיית משחקים, ועוד. הקשר בין ענף הכדורגל לבין הלבנת הון בא לידי ביטוי במסמכים של ארגון ה-FATF, ובהמלצות הארגון הוצע כי המדינות תשתפנה פעולה ביניהן כדי להילחם בתופעה, שממן כבר חרגה מתחום המדינות והפכה לתופעה בינלאומית, וכי תוגבר השקיפות והרגולציה בתחום.
כפי שאראה בעבודה, למרות התרחבות התופעה, אין התייחסות קונקרטית בחקיקה הישראלית להלבנת הון בתחום הספורט, וההתמודדות היא באמצעות ההסדרים הכלליים שבחוק איסור הלבנת הון. החריג לכך הוא בתחום ההימורים בספורט, שם ישנה התייחסות קונקרטית של המחוקק לחשש מפני הלבנת הון, אבל מלבד תחום ההימורים, אין התייחסות קונקרטית להלבנת הון בספורט. משכך, אבקש לבחון האם יש בכוחם של ההסדרים הכלליים שבחוק איסור הלבנת הון כדי להתמודד בצורה אפקטיבית עם התופעה.
מבוא
רקע כללי על התופעה
הנפגעים מהתופעה
המסגרת הנורמטיבית להתמודדות
חוק להסדר הימורים בספורט
חוק איסור הלבנת הון
ההשפעה על צדדים שלישיים
משפט משווה
הקשיים ביישום החוק על הלבנת הון בספורט
הצעה אישית
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
