במסגרת העבודה אבקש לבחון את השאלה האם היותו של חשוד או נאשם בהליך פלילי "איש ציבור" משליכה על ההליכים הפליליים בעניינו, והאם ישנם הבדלים לגבי ההליך הפלילי בין חשוד או נאשם שהוא "איש ציבור" לבין חשוד או נאשם "רגיל".
בחינה זו אעשה תוך התמקדות בארבעה פרמטרים הנוגעים לכל שלבי ההליך הפלילי משלב החקירה במשטרה ועד לאחר סיום ריצוי העונש על ידי העבריין. הגם שייתכן ורשימת הפרמטרים הללו איננה ממצה את כל ההבחנות שיכולות להיות בין חשוד או נאשם "רגיל" לבין חשוד או נאשם שהוא איש ציבור, אך מדובר ברשימת פרמטרים הנוגעים לכל שלבי ההליך הפלילי, כאמור, ולדעתי מדובר בפרמטרים העיקריים והמרכזיים בהם יש אולי לייחס משמעות לעובדת היותו של החשוד או הנאשם איש ציבור.
הפרמטר הראשון שייבחן הוא האם עובדת היותו של החשוד איש ציבור משפיעה על השאלה האם יוגש כתב אישום בעניינו והאם יש להעמידו לדין. החוק מפרט את העילות בשלן רשאיות רשויות התביעה לסגור את תיק החקירה ללא העמדה לדין, ודומה כי העילה הרלבנטית ביותר לעניינינו, היא סגירת תיק "בהיעדר עניין לציבור". עילה חמקמקה וגמישה זו נדונה בפסיקה ובספרות, תוך שנעשו ניסיונות להגדירה, ובמסגרת העבודה אבקש להתמקד בשאלה האם עובדת היותו של החשוד איש ציבור מגבירה את ה"עניין לציבור" בעצם העמדתו לדין של החשוד, והאם ל"עניין ציבורי" זה יש השלכה לעגבי הסף הראייתי המינימלי הנדרש לשם העמדה לדין.
מבוא
איש ציבור כנחקר
עניין ציבורי בפרסום ההליך הפלילי
נסיבות מחמירות לעניין העונש
מעמד העבריין לאחר ריצוי העונש
השוואה לדין העברי
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
