המונח "מדינת רווחה" הינו מונח הנשמע בשיח הפוליטי והחברתי, כמו בספרות המקצועית חדשות לבקרים ונדמה לנו כי המדובר במושג ברור שמשמעותו מובנת לכל. יחד עם זאת, למעשה בחינה מעמיקה של הדברים תעלה כי אין כל הסכמה לגבי משמעותו המדויקת של מונח זה. חיפוש כזה יעלה שניתן למצוא בספרות המקצועית הגדרות רבות מאוד למושג "מדינת רווחה", כאשר כל אחת מן ההגדות משקפת את ההטיות התיאורטיות או הערכיות של החוקרים או את המאפיינים הספציפיים של המקרים שהם חוקרים [1]. חלק מהחוקרים טוענים כי עצם קיומה של מערכת שירותי רווחה במדינה מסוימת מספקת כדי להגדיר אותה כמדינת רווחה. בניגוד לאופן מינימליסטי זה להגדרת "מדינת הרווחה", יש חוקרים אחרים המדגישים דווקא את השוני הרב בין אותן מדינות במערב אירופה ובצפון אמריקה המכונות דרך כלל מדינות רווחה. אלו טוענים כי חוסר הבהירות באשר להגדרת מדינת הרווחה נובע מכך שאין דגם אוניברסאלי של "מדינת הרווחה", אלא יש דגמים שונים בתכלית של "מדינות רווחה" במדינות שונות. כך, למשל, דגם מדינת הרווחה הסקנדינבית שונה מאוד מזה שמאפיין משטרים ליבראליים, דוגמת ארה"ב וקנדה, ושניהם שונים מאוד ממדינת הרווחה השמרנית שמאפיינת את מדינות מרכז אירופה, דוגמת גרמניה.
תכליתה של מדינת רווחה, הינה לדאוג לכלל האזרחים לזכויות חברתיות בסיסיות, המבטיחות קיום בכבוד ואפשרות לקבלת שירותים בסיסים אלמנטריים כגון חינוך, בריאות, תעסוקה ועוד. על מערכת בתי המשפט ומערכת החקיקה לדאוג לקבלת זכויות אלה, תוך שיתוף פעולה הדוק ומסונכרן. כל אדם בעל זכות, באשר היא, מקימה חובה על אחר, על המדינה, על הרשות לעגן זכות זו, וכך ניסו אף לעגן זכויות חברתיות במסגרת חקיקת חוקי היסוד.
1. מבוא
2. זכויות חברתיות במשפט הישראלי
2.1. זכויות- מהן?
2.1.1. זכויות טבעיות
2.1.2. זכויות פוליטיות
2.1.3. זכויות חברתיות
2.2. זכויות חברתיות ומשפט במדינת ישראל
2.2.1. המצב החקיקתי
2.2.1.1. חקיקה שמטרתה הקטנת אי השוויון
2.2.1.2. נגישות לזכויות לאנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה
2.2.2. זכויות חברתיות פסיקת ובתי המשפט
2.2.2.1. פס"ד מנור
2.2.2.2. פס"ד חסן
3. עיגון זכויות חברתיות בחוקה
3.1. בעד עיגון זכויות חברתיות בחוקה
3.2. נגד עיגון זכויות חברתיות בחוקה
4. משפט משווה
5. סיכום
6. רשימת ביבליוגרפיה
