"בשנת 1999 הגיח לעולם המשפטי-נזיקי יצור חדש, זעיר למראה, במשקל 15,000 ₪ בלבד, וייקרא
שמו בישראל פגיעה באוטונומיה. בחלוף כ-15 שנה מתברר כי העולל הרך עלה ותפח לממדים שלא
שיערו ראשונים שעמדו על עריסתו" [1]
ההיגד של שופט ביהמ"ש העליון יצחק עמית במסגרת מאמר שפרסם בעניין הפגיעה באוטונומיה לפיו "העולל הרך שעלה ותפח לממדים שלא שיערו ראשונים שעמדו על עריסתו" מתייחס לשני אספקטים של הפגיעה באוטונומיה: האספקט הראשון הוא האספקט הכספי – עם ההכרה בתביעות בגין פגיעה באוטונומיה נהגו בימ"ש לפסוק לתובעים פיצויים נמוכים, ואולם עם השנים הלך ותפח סכום הפיצוי שנפסק בגין ראש נזק זה.
האספקט השני הינו ענייני – תחום העניינים בהם הכירו ביהמ"ש בראש הנזק של פגיעה באוטונומיה, כראש נזק הראוי לפיצוי, הלך וגדל.
עניינה של עבודה זו הינו באספקט השני בלבד, קרי: דיון בפסיקה שהרחיבה את העילה של פגיעה באוטונומיה, מהמטריה של רשלנות רפואית, שם "נולדה" העילה, לתחומי משפט נוספים. עבודה זו לא תדון בסוגיה של גידול בסכום הפיצויים שפסקו ביהמ"ש בגין עילה זו, סכום שכאמור הלך ותפח עם השנים, כמו גם מהן הסיבות המשוערות לכך.
הולדתה של הפגיעה באוטונומיה היא כאמור במסגרת דיני הרשלנות הרפואית, ואולם תביעות בגין ראש נזק זה הלכו והתרחבו לתחומים נוספים של המשפט, גם התביעות בגין עילה זו הלכו והתרחבו עד כי כיום ברוב התביעות בעניין הרשלנות הרפואית וברוב התביעות הייצוגיות שעוסקות בתחומים צרכניים מעלים התובעים את הטענה של פגיעה באוטונומיה.
מבוא
חלק ראשון: הפגיעה באוטונומיה ודיני הרשלנות הרפואית
מהי אותה "העדר הסכמה מדעת"?
ההבדל בין "העדר הסכמה מדעת" לבין "פגיעה באוטונומיה"
חוק זכויות החולה
חלק שני: הפגיעה באוטונומיה בתביעות צרכניות
חלק שלישי: פגיעה באוטונומיה בענפי משפט נוספים
דיני משפחה – סרבנות בעל למתן גט
שידול לזנות
דיני חוזים
הרחבת היקף הזכאים לפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה
תיחום הזכות
חלק רביעי: הפגיעה באוטונומיה– עילת התביעה
האם הפגיעה באוטונומיה היא עילת תביעה עצמאית או ראש נזק
פגיעה באוטונומיה כפגיעה בזכות חוקתית ראויה לסעד
סיווג ההסכמה מדעת בעילות השונות
עילת התקיפה
עוולת הרשלנות
הפרת חובה חקוקה
חוק החוזים
דעות מלומדים ביחס לעילת התביעה העדיפה
האם יש לפסוק פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה בנוסף לפיצוי עקב היעדר הסכמה מדעת ?
סיכום ומסקנות
