האם וכיצד קהילת הנשים החרדיות בישראל זוכות בפועל לזכות להעדפה מתקנת בתעסוקה?

בסמינריון משפטי זה, בחרנו לחקור את שאלת המחקר: האם וכיצד קהילת הנשים החרדיות בישראל זוכות בפועל לזכות להעדפה מתקנת בתעסוקה?

בחרנו בשאלת מחקר זו על-מנת להבין את השאלה העמוקה יותר, אשר מזכירה מעט את שאלת 'הביצה והתרנגולת': האם תת-הייצוג של הנשים החרדיות בתעסוקה הישראלית המודרנית היא תוצאה של מחדלי הרשות המחוקקת והשופטת, אשר לא נותנת ביטוי הולם לעקרונות של העדפה מתקנת, או שמא מדובר בתוצאה של התנהלותן ופעולותיהן של הנשים החרדיות עצמן, אשר לא מעוניינות אולי להיכנס ביתר שאת אל שוק העבודה הישראלי מסיבות כאלה ואחרות?

ראשית, בפרק הראשון נבקש להסביר אודות עיקרון ההעדפה המתקנת, ועיקרון השוויון הכללי ממנו נגזר עיקרון ההעדפה המתקנת. נבקש להבין את שורשיה של ההעדפה המתקנת, ולאחר מכן נציג כיצד בא לידי ביטוי עיקרון ההעדפה המתקנת בחוק ובפסיקה הישראליים. בסופו של הפרק הראשון, נציג את היתרונות והחסרונות הטמונים ביישום כלים של העדפה מתקנת, שכן מדובר בעיקרון לא פשוט אשר מעורר שאלות כבדות משקל, כפי שיפורט בהמשך.

בפרק השני נתמקד בקהילה החרדית, כקהילה מתבדלת החיה בתוך מדינת ישראל, ולצד אוכלוסייה חילונית לחלוטין. נסביר אודות הנורמות הבסיסיות בקהילה החרדית, ולאחר מכן נשווה בין קהילת החרדים בישראל לבין קהילת האמיש בארצות הברית – שכן מדובר בשתי אוכלוסיות מתבדלות יחסית מהסביבה, ושיש להן נורמות מיוחדות בתחומים שונים כגון חינוך, לבוש ועוד, כפי שיבואר בהמשך. בסוף הפרק השני, נבקש לבחון כיצד משתלבות נשים חרדיות במקומות העבודה בישראל, ובפרט בשוק ההייטק הישראלי.

מבוא והקדמה

פרק 1: עקרון ההעדפה המתקנת

פרק 1.1. מהי העדפה מתקנת? 

פרק 1.2. כיצד בא לידי ביטוי עקרון ההעדפה המתקנת בחקיקה ובפסיקה הישראלית?

פרק 1.3. יתרונות וחסרונות של עקרון ההעדפה המתקנת

פרק 2: הקהילה החרדית 

פרק 2.1. הקהילה החרדית כקהילה מתבדלת בעלת נורמות מיוחדות בתחומי החיים השונים

פרק 2.2. השוואה תרבותית-קהילתית: קהילת האמיש בארצות הברית

פרק 2.3. קווים לדמותה של האישה החרדית

פרק 2.4. שילוב הקהילה החרדית בתעסוקה

פרק 3: ניתוח המצב המשפטי המצוי בישראל – האם קיימת העדפה מתקנת לנשים חרדיות?

פרק 4: משפט משווה

פרק 5: מבט נורמטיבי – מסקנות והצעה לשינוי

סיכום

ביבליוגרפיה

נספח