עניינה של עבודה זו הינה האבחנה בין עבירת ההסתה לאלימות (סע' 144ד2 לחוק העונשין תשל"ז- 1977 ) לבין עבירת ההסתה לגזענות (סע'144ב לחוק העונשין).
שאלת המחקר שתבחן במסגרת עבודה זו היא השאלה, האם האבחנה בין שתי העבירות הנ"ל היטשטשה כאשר היא מיושמת בהכרעות ביהמ"ש הדנות בכתבי אישום נגד נאשמים, שהואשמו בהסתה לאלימות או בהסתה לגזענות, באמצעות האינטרנט והרשתות החברתיות.
על מנת למקד את הדיון, אתייחס לעבירות הנ"ל בהקשרן הפוליטי, וככל שהעבירות הנ"ל מתייחסות לסכסוך הישראלי – ערבי.
חירות הביטוי הוא קו הגנה ראשון ליתר החרויות. מדינה המפרה את חירות הביטוי עלולה להתקשות להיעצר במקום זה, ויש חשש שתמשיך לפגוע בחרויות נוספות, בין היתר, משום שהפגיעה בחירות הביטוי, מקטינה את הבקרה על רשויות המדינה, ומנמיכה את המשוכות המגוננות של החברה מפני המשך התדרדרותה. [1]
העיקרון של חופש הביטוי משתרע על כל הצורות של הבעת הביטוי, כגון ספרים, סרטים והצגות, הוא כולל את הביטוי בכתב, את הביטוי בעל־פה, ביטוי במלים וביטוי במעשים, כגון צעדה או עמידת דום, שריפת דגל או העמדת פסל. [2]
לשיטת השופט ברק , עקרון חופש הביטוי משתרע על כל תכניו של הביטוי. כך למשל חופש הביטוי משתרע גם על ביטוי גזעני. הטעמים העומדים ביסוד חופש הביטוי מצדיקים, גישה מרחיבה להיקף תחולתו של עקרון זה. אולם בחברה דמוקרטית, לא כל דיבור המוכנס תחת כנפיו של חופש הביטוי יהיה מוגן בכל היקפו.
מבוא
השערת המחקר
חלק ראשון: חופש הביטוי
האם חופש הביטוי היא זכות חוקתית
היקפה של הזכות לחופש הביטוי
ההצדקות לחופש הביטוי
חופש הביטוי כזכות יחסית
הקשר בין ביטוי לאלימות
חלק שני: עבירות ההסתה לאלימות והסתה לגזענות
עבירות אידאולוגיות כללי
יסודות העברות
יסודות העבירה של הסתה לאלימות
היסטוריה חקיקתית
יסודות העבירה
יסודות העבירה של הסתה לגזענות
רקע חקיקתי
יסודות העבירה
האבחנה בין עבירת הסתה לאלימות לבין עבירת הסתה לגזענות
חלק שלישי: שינוי המדיניות בהעמדה לדין בגין עבירות הסתה
לאלימות והסתה לגזענות
מאפייני העבריין האדאולוגי הקלאסי טרם עידן הרשתות החברתיות
שינוי העיתים
חלק רביעי: העמדה לדין בגין העבירות הנ"ל בשל פרסום
ברשתות החברתיות
בדיקת השערת המחקר
סיכום
ביבליוגרפיה
