שאלה 1
פסק הדין עסק בכתב אישום שהוגש כנגד המשיב, בריבוי עבירות מין שביצע, לטענת התביעה, בשלוש מבנות משפחתו בעת שהיו צעירות. בית המשפט המחוזי ב"גלגול הראשון" זיכה את המשיב מחמת הספק מכל האישומים שהוגשו נגדו. בית המשפט המחוזי אמנם לא פסל את עדויות המתלוננות וקבע כי הן מהימנות בעיניו, אלא שבשל קשיים ראייתיים כאלה ואחרים, קבע כי בנסיכות העניין לא ניתן להרשיע את המשיב מעבר לכל ספק סביר. במסגרת הערעור שהוגש את פסק הדין של בית המשפט המחוזי, קיבל בית המשפט העליון את הערעור, וקבע, כי יש להרשיע את המשיב במרבית האישומים, והחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי לגזר הדין ולקביעת העונש. עיקר הדיון היה אם כן בעדויותיהן של שלושת המתלוננות.
שאלה 2
במאמרו של אלרון הוא טוען, בתמצית, כי בצד החשיבות הרבה שיש לייחס לסדרי הדין בהליך הפלילי, ישנם מקרים בהם מוטל על בית המשפט לאפשר קבלת ראיות במועד מאוחר, ואף לאחר שכבר ניתנה הכרעת הדין, וזאת בשל החשש כי אי קבלת הראיה עלול לגרום לעיוות דין. אלרון מוסיף ומציע, כי לעמדתו אמות-המידה בהן תיבחן אפשרותה של הערכאה הראשונה לקבל ראיות במועד מאוחר, צריכות להיות אותן אמות-מידה המשמשות בקשר לשאלה האם ערכאת הערעור מוסמכת לקבל ראיות שהערכאה הדיונית קבעה לגביהן ממצאים עובדתיים. פסק הדין בעניין פלוני עסק בערעור על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי בעבירות מין שביצע הנאשם תוך כדי התפרצות לבית ותוך כדי שנתה של המתלוננת.
