שאלה ראשונה
דן: סעיף 4 לפקודת הראיות קובע כי עדותו של ילד כנגד אביו איננה קבילה, ובפס"ד כרמי נקבע כי לא ניתן גם להגיש אמרת חוץ של ילד כנגד אביו. אבל החוק קובע חריגים לעדות של בן משפחה. סעיף 5 לחוק קובע כי בעבירות חבלת גוף אלימות ואיומים ועבירות שיבוש הליכי חקירה ומשפט בקשר לעבירות אלה אפשר להעיד ילד כנגד אביו, ובפס"ד עומרי נקבע שהחריג בסעיף 5 הוא גם כאשר קורבן העבירה הוא לא בן משפחה. דן לא מעיד על הרצח, אבל הוא יכול להעיד בקשר לאישום בעבירת האיומים ובקשר לאישום בעבירת השיבוש. הצגת עדותו במשטרה במהלך העדות היא לגיטימית, והמשטרה יכולה לרענן את זכרונו של העד. בהליך האזרחי אין הגבלה על עדות של ילד כנגד אביו, אבל צריך לנמק את העדות בגלל שזה עדות של ילד כנגד אביו לפי סעיף 54 לחוק.
שאלה שנייה
סעיף 10א לפקודת הראיות קובע שאפשר להגיש כראיה אמרת חוץ של עד. בסעיף יש שתי אפשרויות להגשת אמרת חוץ של עד. אפשרות אחת כאשר אומר האמרה מעיד במשפט והעדות שונה בפרט מהותי מהאמרה. אפשרות זאת לא רלוונטית פה כי רינה לא מגיע להעיד בכלל. האפשרות השנייה היא שהעד לא מגיע למשפט כי הוא מפחד או כי הוא לא מסוגל להעיד בגלל שאמצעי פסול גרם לכך שיפחד או שלא יוכל להגיע להעיד.
