תשובה לשאלה מס' 1 ניתוח המקרה ע"פ סעיפי החוק הישראלי והפסיקה:
את המקרה ניתן לחלק ל-4 חלקים, בכל אחד מהם מתוארת פעילות של החברה שנעשתה עם פגמים ושלא על פי חוק ניירות ערך:
הפנייה של החברה ב-2.2.19 לעשרות גופים העוסקים בביו רפואה ברחבי העולם בבקשה להשקיע באפליקציה ללא תשקיף: הצעה של נייר ערך לציבור ללא תשקיף מהווה עבירה על סעיף 15 (א) לחוק ניירות ערך משום שכל הצעה, ליותר מ- 35 איש מהווה הצעה לציבור ואמורה להיעשות על ידי תשקיף, הסעיף אומר כך: "לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו". (נקיטות פעולות אקטיביות ע"פ פס"ד קלאב הוטלס נחשבות להצעה)
תשובה לשאלה שנייה- בניית רגולציה למסחר בניירות ערך דרך הפלטפורמות השיתופיות:
הקדמה:
הרגולציה האידיאלית למסחר בניירות ערך דרך הפלטפורמות השיתופיות חייבת לכלול סטנדרטים גבוהים של שקיפות, שמירה על כספי הלקוחות, גובה מינוף מבוקר בהתאם למכשיר הפיננסי המוצע, הון עצמי מינימלי ודיווחים שוטפים לרשות לניירות ערך.
קודם תחילת המסחר על היזם לקבל רישיון מטעם הרשות לנירות ערך שתבדוק את כשירותו ומסוגלותו לעמוד בתנאי הרגולציה לטווח ארוך, עמידותו ומהימנותו חייבות להיבדק, מאחר ובפלטפורמות אינטרנטיות חסרה חווית הביקור במשרדי החברה וניתן ליצור בנקל מצג שווא למשתתף "סביר" שאינו בקיא בתחום.
