חלק 1
כונס נכסים בהליכי הוצאה לפועל מתמנה על ידי רשם ההוצאה לפועל ולא על ידי בית המשפט. רשם ההוצאה לפועל רשאי למנות כונס נכסים רק על נכס מסוים של החייב ולא על כלל הנכסים של החייב. מינוי של כונס נכסים על כלל נכסי החייב יכול להיעשות רק על די בית המשפט אך לא במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. מטרת מינוי של כונס הנכסים בהליכי הוצאה לפועל היא לנהל את הנכס של החייב ולממש אותו להקטנת החוב של החייב. מינוי כונס נכסים על ידי רשם ההוצאה לפועל נעשה למשל במקרים בהם מימוש הנכס דורש פעולות רבות, ולא ניתן להסתפק בצווי עיקול ותפיסת נכסים.
בית המשפט יכול למנות כונס נכסים זמני במסגרת תובענה אזרחית או הליך אזרחי. כונס הנכסים כסעד זמני יכול להתמנות תוך כדי ההליך או לאחר שניתן פסק דין לטובת אחד הצדדים, ומטרתו היא להבטיח את ביצוע פסק הדין. מינוי של כונס נכסים כסעד זמני כסעד זמני נעשה למשל כאשר מדובר בנכס שמימושו כרוך בפעולות מורכבות.
חלק 2
במקרים מסוימים רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד החייב, ובמסגרת כך אף לצוות עליו להפקיד את דרכונו. חוק ההוצאה לפועל קובע מספר מקרים בהם רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת צו עיכוב יציאה.
חלק 3
נראה כי ההליך הרלבנטי לעניין הוא הליך של ויתור המפרק על נכס מכביד. סעיף 361(א) לפקודת החברות קובע: "היה בין נכסי חברה שבפירוק נכס מכביד, רשאי המפרק, באישור בית המשפט, לוותר עליו". ובס"ק (ב): "מיום הוויתור יחדלו כל הזכויות והחבויות של החברה בנכס שוויתרו עליו, ואולם לא יהיה בויתור כדי לפגוע בזכויותיו וחבויותיו של אדם אחר אלא במידה הנחוצה לשחרר מחבות את החברה ואת נכסיה".
