בעד ונגד גישור חובה

בחודש יולי 2016 נכנס לתוקף החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה –2014[1] (להלן: "חוק גישור חובה"). חוק זה הנהיג חובה גישור כדרך ליישוב סכסוכים במשפחה בטרם פניה לערכאות. מטרת החוק המוצהרת, כפי שמכריז בגוף חוק "לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד"[2].

בעבודתנו זו, אנו מבקשים לדון בחובת הגישור אשר הונהגה מכוח חוק גישור חובה במסגרת ניהול יישוב סכסוכים במשפחה. אנו מבקשים לעמוד על יתרונותיה וחסרונותיה של חובת הגישור ואף להביע עמדה בסוגיה.

לצורך כך, במהלך העבודה נבחן מהן הדרכים האלטרנטיביות העומדות בפני המבקשים ליישב סכסוכים תוך כדי התמקדות באחת הדרכים המוצעות לפתרון הסכסוך – הוא הליך הגישור. בהמשך אנו נערוך סקירה היסטורית של התפתחות החקיקה בעניין דרכים  אלטרנטיביות לפתרון סכסוכים בכלל ובעניין גישור בפרט. אנו נסקור את הליך המהו"ת ואת הליכי חובת הגישור בסכסוכים במשפחה וננסה לעמוד על יתרונותיו וחסרונותיו של הליך גישור חובה.

1.דרכי פתרון סכסוכים אלטרנטיביות
1.1.המקור / הצורך בדרכים אלטרנטיביות לפתרון סכסוכים

מזה זמן רב נוצר הצורך במציאת דרכים חלופיות ליישוב חילוקי דעות ולפתרון סכסוכים בהתבסס על הסכמה לעומת הכרעה שיפוטית. הסיבות לכך היו רבות ומגוונות וביניהן הצורך למצוא פתרונות יצירתיים בעת שהצדדים נקלעו למבוי סתום, האמונה שהכרעה שיפוטית אינה אופטימלית בסוגים מסויימים של סכסוכים כגון סכסוכי עבודה קיבוציים, הרצון למנוע שביתות והשבתות, האמונה כי במקרה של מסגרת יחסים נמשכים הכרעה שיפוטית אינה מתאימה, העומס והלחץ ההולך וגובר על מערכת השמפט, עלותם של הליכים משפטיים, הרצון להביא סכסוכים לסיום מהיר ועוד כהנה וכהנה סיבות הביאו לפיתוח כלים וטכניקות אשר מטרתם לחלץ צדדים ממבוי סתום וכאמצעי ליישוב חילוקי דעות[3].

1.        מבוא

2.        דרכי פתרון סכסוכים אלטרנטיביות

2.1.            המקור / הצורך בדרכים אלטרנטיביות לפתרון סכסוכים

2.2.            משא ומתן 

2.3.            בוררות

2.4.            פסיקה לפשרה

2.5.            פישור

2.6.            גישור

3.        גישור

3.1.            המקור לגישור

3.2.            תפיסות בגישור

3.2.1.             גישור ממוקד הסכם

3.2.2.             גישור טרנספורמטיבי

3.2.3.             גישור נרטיבי

3.2.4.             גישור כמרחב בחירה

3.3.            מודל בגישור

3.3.1.             מהות הגישור

3.3.2.             מאפייני הגישור

3.3.3.             שלבי הגישור

4.        מאופציית הגישור לגישור חובה

4.1.            סקירה היסטורית של התפתחות החקיקה

4.1.1.             מ"פישור" ליחידות סיוע

4.1.2.             מבקשה ליישוב סכסוכים לתסקיר חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה

4.1.3.             הליך המהו"ת – תקנות סד"א (הוראת שעה)

4.1.4.             הצעה חוק גישור חובה

4.2.            חובת גישור בסכסוכים במשפחה

4.2.1.             הפרקטיקה שנהגה ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה

4.2.2.             גישור חובה – חוק גישור חובה (החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה(

5.        יתרונות וחסרונות של גישור חובה

5.1.            חסרונות חוק גישור חובה

5.2.            היתרונות שבגישור חובה

6.        סיכום

7.        ביבליוגרפיה