למונח "הסדר טיעון" אין הגדרה אחת מוסכמת וכוללת [1] , אך אין חולק, כי בבסיס ההגדרה, על גווניה השונים, עומדת ההודאה של הנאשם במעשה, שהתביעה מייחסת לו בכתב האישום. נושא "הודאתו" של נאשם במסגרת הליך פלילי, כשלעצמו הוא נושא השנוי במחלוקת, והמחלוקת מקבלת משנה תוקף, כאשר ההודאה ניתנת במסגרת "הסדר טיעון". "פרויקט החפות", בו בדקו בבדיקות מדעיות נאשמים שהורשעו, הוכיח בוודאות באמצעות בדיקות אלה, את חפותם של אותם מורשעים, והביא למסקנה כי חלק ניכר מהמורשעים הנ"ל, שחפותם הוכחה, הורשעו בגין הודאת שווא שמסרו.[2]
לאור ממצאי "פרויקט החפות", ונימוקים אחרים עליהם אצביע להלן בעבודה זו, קביעתו של ביהמ"ש העליון בעניין פלוני [3] לפיה, על מנת לצמצם את הסכנה של "הודאות שווא" , יבדוק ביהמ"ש, אם ההודיה, שמסר הנאשם במסגרת "הסדר הטעון", נמסרה מרצון חופשי ובידיעתו של הנאשם, היא, עם כל הכבוד, בדיקה, שספק אם לביהמ"ש יש כלים מתאימים לבצע אותה הלכה למעשה.
בנסיבות אלה, וכפי שיפורט להלן, בעבודה זו, לצד החשש ש "הסדר הטיעון" עלול לגרום להרשעת חפים מפשע, קיים, חשש נוסף, לפיו ההודאה כובלת את הנאשם גם בהליכים נוספים הננקטים נגדו, הליכים שלא תמיד הנאשם היה ער להם, בזמן שהחליט לעשות "עסקת טיעון", במסגרת ההליך פלילי, שהיה תלוי ועומד נגדו.
מבוא
חלק ראשון: הסדר טיעון – כללי
הגדרת הסדר טיעון
סוגי "הסדר הטיעון"
שיטות המשפט ויחסן ל"הודאת הנאשם"
סיווג הסדר הטיעון
מספר התיקים הפליליים המסתיימים בהסדר טיעון
חלק שני: התפתחות הסדר הטיעון והשלכות תיקון 113 לחוק העונשין
כללי
התפתחות הסדר הטיעון במשפט הישראלי
תיקון 113 לחוק העונשין והמתח בינו לבין הסדר הטיעון
כללי
תיקון 113 והמתח בינו לבין שיקולי צדק
תיקון 113 והמתח בינו לבין הסדר טיעון
הסתירה בין הוראות תיקון 113 לבין הלכת פלוני
הקושי לאזן בין מתווה הענישה שנקבע בפרשת פלוני לבין
המתווה שקובע תיקון 113
חלק שלישי: משפט משווה
חלק רביעי: שקולי התביעה בעריכת הסדר טיעון והודאת הנאשם
שקולי התביעה בעריכת הסדר טיעון
הודאת הנאשם
ההודאה במשפט הפלילי
הודאת הנאשם במסגרת הסדר הטיעון
חלק חמישי: השפעתו של הסדר הטיעון על הליכים אחרים הננקטים
כנגד הנאשם
הצעה לפתרון
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
