ארגוני פשיעה
סעיף 2(ב) לחוק המאבק בארגוני פשיעה קובע: "הנותן שירות ייעוץ לארגון פשיעה במטרה לקדם את פעילותו הפלילית של ארגון הפשיעה, דינו – מאסר עשר שנים", וסעיף 2(ג) קובע שאם העבירה נעברה לענין ארגון פשיעה שפעילותו כוללת גם עבירה שהעונש הקבוע לה עולה על 20 שנות מאסר, יהיה עונשו של עובר העבירה מאסר 20 שנים. בפרשת בופמן נאמר כי ארגוני פשיעה על פי מהותם זקוקים לא רק חיילים אלימים אלא גם ליועצים עונבי עניבות ויודעי ספר ודין היכולים להשיא עצות "טובות" באשר למימוש התוכניות הפליליות של הארגון.
ראיות מדעיות
הפסיקה הישראלית נוטה להעניק משקל רב מאוד לקיומה של ראיית טביעת אצבע, ובמקרים רבים היא משמשת ראיה עיקרית ואפילו יחידה להרשעה. בפס"ד חננייב היא הוגדרה כראיה מן המעלה הראשונה לקשר אדם למקום. אולם נקבע כי יש להתייחס אליה בזהירות שעה שטביעת האצבע היא הראיה היחידה. נקבע כי יש חשיבות למקום שבו היא נמצאה, וככל שהיא נמצאה על חפץ נייד פוחת משקלה כראיה המקשרת את האדם למקום מאשר אם נמצאה על חפץ נייח (פס"ד נאטור, פס"ד מקדאד).
דיני תעבורה
דוחות מסוג הזמנה לדין הם כתב אישום (פס"ד שושני). גם אם כתב האישום לא נחתם בידי תובע טרם הגשה לביהמ"ש עדיין מדובר בכתב אישום ובפגם הניתן לתיקון. עבירה של מעבר באור אדום היא עבירת קנס, אולם אם נעברה בנסיבות מחמירות אפשר לפי סעיף 29 לפקודת התעבורה לתת דוח מסוג הזמנה לדין ולא דוח מסוג קנס.
