ארגוני הפשיעה – הלכה למעשה
לפי סעיף 31 לחוק המאבק בארגוני פשיעה: "לצורך הוכחת התבנית המתמשכת והשיטתית שבה פועל ארגון כאמור בהגדרה "ארגון פשיעה" שבסעיף 1, ניתן להביא ראיות בדבר עבירות שנעברו ומעשים שנעשו טרם תחילתו של חוק זה, ובלבד שמובאות ראיות על התמשכות פעילות הארגון גם לאחר תחילתו של חוק זה". לפי הסעיף אפשר להביא ראיות מהתקופה שלפני שנת 2003, אך רק לצרכי הוכחה, למשל כשרוצים להוכיח את התבנית המתמשכת והשיטתית. אבל אי אפשר להעניש ולהרשיע בגין פעולות שאירעו לפני כניסתו לתוקף של החוק.
טיעון וחקירת עדים
החשיבות של איסוף חומר הראיות על ידי ההגנה היא מאחר וה"סיפור" שמספר הסנגור לבית המשפט צריך להישען על עובדות, והעובדות צריכות להיתמך בראיות, אחרת אינן עובדות. העבודה של הסנגור היא להוכיח שהסיפור שלו הוא בגדר "ייתכן", כי זה מספיק כדי להוריד את האישום אל מתחת לספק הסביר. התובע לעומת זאת צריך להוכיח את התביעה ברמה של מעבר לכל ספק סביר. הספק הסביר צריך להיות הגיוני, מציאותי ונתמך בראיות (פס"ד בלאוסוב). לא די באפשרות נדירה חלופית שתסביר את הסיפור.
דיני תעבורה
הסירוב להיבדק בנשיפון ובינשוף – לפי סעיף 64ב(א1) לפקודה, שוטר רשאי לדרוש מנהג דגימה של אויר נשוף לשםבדיקת שכרות, אף בהיעדר חשד לעבירה. לפי ס"ק (ב) שוטר רשאי לדרוש בדיקת דם אם הייתה תאונת דרכים. בניגוד לינשוף, אין חובה להיבדק בנשיפון (פס"ד אליאסי), וגם אין חזקת שכרות למסרב להיבדק בנשיפון (פס"ד קמפלר). בעניינינו הסירוב לנשיפון לא מקים חזקת שכרות, אבל הסירוב לינשוף מקיים חזקת שכרות (סעיף 64ד).
